מצויינות הצטיינות ובריאות חלק ב'

הבריאות הנפשית והגופנית נובעת בעיקרה מהדרך בה אנשים חווים לחץ ובדרך בה הם מפרשים לעצמם את הלחץ. החוויות והפרשנויות בעיקרן אינן מודעות לאדם; אלו תהליכים הרוחשים מתחת לפני השטח, והרבה פעמים, הסימפטומים שמתחילים להטריד, הפיזיים והנפשיים הם הסימן לכך שמערכת הלחץ עובדת בתוכנו.

מערכת הלחץ
פיזיולוג בשם דר. הנס סלייה גילה בטעות באמצע שנות ה40 של המאה הקודמת, מערכת פסיכו-פיזיולוגית בגוף והוא היה בטוח שגילה הורמון חדש שלא תועד עד אז. אחרי שהבין את טעותו, החל לחקור את המערכת והסתבר לו שבכל יצור חי קיימת מערכת פידבק בין המוח לבין בלוטת האדרנל הממוקמת בחלק העליון של הכליה, ובמערכת זו, המוח סורק את הסביבות בהן הוא נמצא, הסביבה הפיזית והסביבה הפסיכולוגית. הסריקה היא מתמדת, ובכל שעות הערות בודק המוח את הפוטנציאל לפגיעה מסכנת חיים ו/או מסכנת את הקיום הפסיכולוגי של האדם.
כשהמוח מתרשם שיש סכנה, הוא גורם להפרשת הורמוני לחץ מן האדרנל אל זרם הדם. כשהלחץ הינו פיזי, הרמת משאות כבדים, ריצה ארוכה, האדרנל מפריש הורמון בשם אדרנלין. כשהלחץ הינו נפשי, האדרנל מפריש הורמון בשם קורטיזול.
הסכנה הנמדדת על ידי המוח היא לא ברמה של "יש סכנה" או "אין סכנה". הסכנה היא יחסית לרמות האיום החיצוניות ו/או הפנימיות כפי שנתפסות על ידי המוח. כשאדם נמצא במצב בו פגזים נופלים מסביב לו במצב מלחמה, תשדורת הסכנה הפיזית גבוהה מאד. כשאדם נכנס לראיון קבלה לעבודה והוא מרגיש שקבלה לעבודה זו היא גורלית עבורו, תשדורת הסכנה הפסיכולוגית גבוהה מאד.
דר. סלייה קרא למערכת זו בשם "מערכת הלחץ" והשם הפך להיות פופולרי ובציבור משתמשים בו הרבה פעמים בצורה שאינה מתארת בהכרח את דרך מנגנון הפעולה של מערכת זו.
הנקודה שחשוב לקחת לתשומת הלב היא שמערכת הלחץ מופעלת הרבה פעמים בחיים המודרניים בצורה לא פרופורציונית למצבים בהם היא מופעלת, והיא יכולה להיות מופעלת לאורך זמן וללא הפסקה עד שמצב החירום שאינו בהכרח מצב חירום, מופעל ללא הרף בצורה פסיכולוגית ובחוסר מודעות וגורם  להפרשה מוגברת ולא פוסקת של הורמוני הלחץ. זו הופכת להיות דרך הקיום של האדם והוא מקבל אותה כ"דרך הטבעית לחיות". הפרשה מתמדת זו, שבתחילתה נועדה להציל ולשמר את השרידות, הופכת להיות מקור לרעילות ולהיווצרות מחלות, בגוף ובנפש.

בעיות הבריאות הפוטנציאליות אצל המצויין והמצטיין
כשהאחריות לתפעול נכון של מערכת הלחץ נתונה בידי האדם עצמו, הפוטנציאל שלו להישאר בריא ומאוזן, יהיה משמעותית גבוה יותר מאשר זו של האדם שהאחריות לתפעול מערכת הלחץ שלו, נתונה בידי אחרים. לכן, למצויין יש פוטנציאל גבוה יותר לשמור ולשמר את בריאותו התקינה. הוא אדם שחי יותר בתוך עצמו, ומנהל מערכת יחסים עם עצמו בה עומדות בפניו הרבה יותר אפשרויות בחירה באשר למה ואיך לעשות עם הלחץ שלו. התחרות הפנימית שלו בתוך עצמו, הנטייה לפרפקציוניזם והקושי לשים לעצמו גבולות במישורים של מאמץ וזמן, יכולים להפוך לעקב אכילס לגביו. אם הוא שוכח עצמו יותר מידי פעמים, ושוקע לתוך עשייה שאינה נגמרת, לאורך זמן הוא יגביר את קצב הפרשת הקורטיזול, וייטה במוקדם או במאוחר לפתח מחלות.
למצטיין יש פוטנציאל נמוך יותר לשמור ולשמר את בריאותו. כאמור, המצטיין מושפע בצורה משמעותית מאחרים. אלו משבחים אותו ומקלסים אותו. אלו מבקרים אותו ומכוונים אותו. יש עליו לחץ מתמיד להתפשר על נטיותיו הפנימיות והוא חייב לספק תשובות והסברים לאלו שבידם הפוטנציאל לספק לו את ההכרה ואת תווית ההצטיינות. לכן, הפוטנציאל שלו להפריש הורמוני לחץ בהרבה מצבים הינו גבוה, ובמצבים בהם זוכה לביקורות ישירות ו/או מרומזות. הקיום הפסיכולוגי שלו נמצא הרבה יותר פעמים בסכנה בפני עצמו, נושא שלאורך זמן מתחיל להחליש את מערכת החיסון שלו ומכאן הדרך תהיה קצרה יותר לפתח מחלות.

ולסיום
מאד קל לנו לצטט אמיתות לגבי הדרך להיות מאושר. אנחנו שומעים הרבה פעמים שאדם חייב להיות הוא עצמו, ללמוד לאהוב את עצמו, לקבל את עצמו, ואין לי כל ספק באשר לאמת מאחורי אמירות אלו. ועם כל זאת, אנחנו חלק ממרקם חברתי הכולל משפחה, חברים, מקום עבודה. אנחנו מוצפים ממדיה המספרת לנו סיפורים על הצלחה וכישלון ומשפיעה על התפיסה האישית שלנו לגבי מקומנו בתוך החברה בה אנחנו חיים. זהו שטף חזק ופועם שלב אינפורמציה וסוגבטיה.
כדי להישאר בריאים בגוף ובנפש, נדרשת מאיתנו הסתכלות עצמית ברמה היומיומית, לפיה נוכל לתעד לעצמנו מהו מקומנו על הרצף של מצויינות-הצטיינות, מהם הצרכים הפסיכולוגיים שלנו בהקשר לרצף זה ומהם המחירים שאנחנו מוכנים לשלם כדי כדי לדבוק באמת שלנו או להתפשר חלקית על האמת כדי להרגיש יותר חלק מהסביבה בה אנחנו חיים.

דר. אורי קניג
מפתח שיטת טיפול אייפק

חלק א