עבודה עם צרכים ראשוניים בטיפול אייפק

כמעט בכל טיפול אני מתוודעת לחשיבות של הצרכים הראשוניים כבסיס לקשר עם מטופל ומפתח לריפוי עמוק.החשיבות והעוצמה של הכלי עלתה בפני בטיפול ב ילד בשם י ‘ בן 3 וחצי שהגיע עם איבחון בקושי של תקשורת – לא מדבר כלל ואובחן על הרצף של האוטיזם. כשאני אומרת הגיע אני לא מתכוונת פיזית נכנס לקליניקה אלא האמא הגיעה לטיפולים וטיפלתי דרכה בילד. ארחיב על הטכניקה הזאת בקצרה:
בטיפול בילדים אני לא נפגשת עם הילד אלא רק עם ההורה ודרך מבחן שריר על ההורה אני בודקת את הילד. החשיבה שעומדת בבסיס היא שעדיף לנקות מההורה את הקושי כי ההורה משמש מקור לצרכים הראשוניים והטיפול בו תבנה קשר מתאים עבור הצרכים של הילד. לעיתים בדיקה של מבחן שריר מעלה צורך להביא פיזית את הילד ולטפל בו ישירות.
המטרה שהגדירה האמא לטיפול היתה שי ‘ יהיה מאושר בחברת ילדים, הוא לא תיקשר ולא התקרב לילדים היתה רתיעה וקושי להבין איך להתחיל בתקשורת עם ילדים. עבדנו מספר טיפולים על מטריצת ההרשאה ושיתוף פעולה על המילה אמון ותחושת בטיחות ,ולאט לאט הילד נפתח לעולם. מטרה נוספת שהוגדרה בהמשך היתה להביע רצונות מול ההורים וגם מול ילדים אחרים. ובטיפול עלה הצורך “בתחושת בטיחות” כשאני מבטא את העצמי שלי. אחרי מספר טיפולים האמא דיווחה שהילד מתחיל לתקשר עם העולם ולא נמצא רק עם עצמו.
באחד הטיפולים האמא סיפרה כי י’ מיבב ומילל זה לא ממש בכי אלא קולות של יבבות. וקשה לה לקבל את צורת הביטוי שלו .חשבתי לעצמי שאולי הוא פשוט מעלה קולות בכי של גיל ינקותי וזה ביטוי לכאב כמו של תינוק . ביקשתי מהאם לתת לו כמה שיותר לבטא את הבכי הזה כי רק כך הוא ילך ויתמעט.
מתוך ההתנסות עם היללות עם י’ עלה לי רעיון לבדוק בן כמה הילד מבחינת הצרכים הראשוניים. כי ההנחה שעמדה מאחורי הבדיקה היא שעיכוב בהתפתחות נובע מחסר בצרכים הראשוניים. מבדיקת מבחן שריר עלה שהילד בן 8 חודשים. ולכן הוא מתנהג כמו תינוק בן 8 חודשים : ללא שפה שאינו מבין את החוץ ואינו מסוגל לתקשר עימו כמו ילד בן 3 וחצי.
בסוף כל טיפול בדקתי את ההתקדמות בצרכים הראשוניים ולאיזה גיל הילד הגיע, כדי לתווך להורים למה הוא זקוק בשלב הזה.
כי הרי בפועל הם רואים ילד בן 3 וחצי גדול וחזק שמאד מבלבל למה הוא זקוק.
אחרי תקופה שטיפלנו דרך האמא היה צריך להביא פיזית את י’.
האמת שהמפגש היה לי מאד מסקרן ומרגש לראות את הילד אחרי תקופה של טיפול בלי לראות אותו.
גיליתי ילד קרוב לגיל 4 פיזית שמזכיר ילד בן שנה וחצי : סקרן לומד ומגלה את הקליניקה על ידי כך שנוגע בודק, זז ופותח מה שניתן . אחרי מספר דקות הרצפה היתה מלאה בצעצועים מפוזרים .מצד שני היה פחד והססנות מלווה בתנועה ומעט תקשורת . במהלך הטיפול עבדנו בעיקר על המשפט ” הרגשת ביטחון במטפל ” החוויה של להרגיש ביטחון במי שמטפל בי בשונה מהתחושה שמשהו לא בסדר איתי כשמטפלים בי.
עם התקדמות הטיפול י’ נפתח גם לטעמים של אוכל דברים שלא היה מוכן קודם לנסות ייתכן כי בגיל הינקותי שהיה בו טעמים לא היו שלב נכון עבורו.
בטיפול האחרון עבדנו על מושג “הגוף” של י’ כדי לתת לו וויסות תחושתי טוב יותר ובדקתי שוב מה גילו והסתבר שהוא בן יום. ואם חושבים על המשמעות הטיפולית , י’ זקוק למגע ולעירסול כמו של עובר. ולא במקרה האמא מספרת שהוא מאד אוהב מים כי שם הוא מרגיש נעים ורגוע – אולי כמו עובר.
כיום הילד בן 4 הגיע לגיל שנתיים ו 8 חודשים מבחינת ההתפתחות הרגשית ומתקשר עם הסביבה לפי היכולות הרגשיות המותאמות לשלב של הגיל הזה. והטיפול נמשך כאשר המטרות משתנות בהתאם לצרכים של י’

תמי רייס
מומחית אייפק

4 מחשבות על “עבודה עם צרכים ראשוניים בטיפול אייפק

  1. פורסם ב 2 לדצמבר 2013
    הי תמי
    פשוט מקסים ומרגש.
    עבודת קודש.
    זכית למצווה.
    יישרי כוח והמשיכי להצליח.
    אבישי מגל

  2. פורסם ב 5 לדצמבר 2013
    תגובה
    ממש מפעים מרגש ונותן תיקוה. הרעיון של לבדוק בן כמה הוא באמת בתוך החוויה הריגשית שלו – פשוט רעיון גאוני. כשקראתי את הכתבה הייתי בטוחה שדר קניג כתב אותה ןכמובן התפאלתי מאד . ואז בסוף שקלטתי שזו את תמי המטפלת עוד יותר התמלאתי בגאווה של מטפלת מוכשרת ומרגשת שאת. תודה רבה על השיתוף המרגש והמלמד – יישר כוח ואמן שהילד יגיע לגילו בכל המובנים

  3. פורסם ב 9 לדצמבר 2013
    חשיבות הצרכים הראשוניים בטיפול
    מאד מפעים לקרוא את הדיווח הטיפולי בילד בהתייחסות לצרכים הראשוניים שלו בנפרד מגילו הכרונולוגי.
    הנושא של הצרכים הראשוניים מעסיק אותי מזה שנים בתוך פיתוח כלי טיפול אייפק ואכן התייחסתי אליו בצורה מעמיקה יותר בסדנאות הבכירות המקצועית האחרונות. נראה שממש לקחת את הנושא ישר ללב הטיפול עם תוצאות מרשימות.
    אני רואה בעבודה עם הבחנה בצרכים הראשוניים (מטריצה פסיכולוגית, דיאגרמת העצמי) כלי חשוב גם בהערכה וגם בטיפול בילדים ובמבוגרים כאחת. אם אנחנו מצליחים לזהות מהו הצורך הראשוני החסר אצל המטופל, עולה מול עינינו יכולת לחדור דרך הערפול ההתנהגותי מתוך כאב, אותו מציג המטופל כשהוא סובל מחסר בצורך ראשוני, והתייחסות טיפולית אנרגטית/שיחתית ממוקדת יכולה ליצור שינוי מדהים בהתפתחות המהירה קדימה של המטופל.
    בנוסף, בעבודה עם ילדים זהו כלי תקשורתי ממעלה ראשונה בשיחה עם ההורים כשהמטפל יכול להראות להם בבהירות באמצעות כלי אייפק מהו הפער בין הגיל הכרונולוגי/אינטלקטואלי לבין הגיל הרגשי הנובע מהחסר בצרכים ראשוניים. הסבר פער זה פותח הרבה פעמים את העיניים להורים להבנת הקשיים של ילדיהם ונותן להם תקווה אמיתית לפתרונות אפשריים באמצעות טיפול אייפק.

  4. פורסם ב 20 לדצמבר 2013
    מרגש
    תמי היקרה הדיוק שלך והרגישות מפעימים את הלב. היכולה לצלול לנפש האדם ולאתר את הדבר הזה שמבקש ממך להתייחס אליו היא נפלאה. תמשיכי כך

סגור לתגובות.