עבודה עם צרכים ראשוניים בטיפול אייפק

כמעט בכל טיפול אני מתוודעת לחשיבות של הצרכים הראשוניים כבסיס לקשר עם מטופל ומפתח לריפוי עמוק.החשיבות והעוצמה של הכלי עלתה בפני בטיפול ב ילד בשם י ' בן 3 וחצי שהגיע עם איבחון בקושי של תקשורת – לא מדבר כלל ואובחן על הרצף של האוטיזם. כשאני אומרת הגיע אני לא מתכוונת פיזית נכנס לקליניקה אלא האמא הגיעה לטיפולים וטיפלתי דרכה בילד. ארחיב על הטכניקה הזאת בקצרה:
בטיפול בילדים אני לא נפגשת עם הילד אלא רק עם ההורה ודרך מבחן שריר על ההורה אני בודקת את הילד. החשיבה שעומדת בבסיס היא שעדיף לנקות מההורה את הקושי כי ההורה משמש מקור לצרכים הראשוניים והטיפול בו תבנה קשר מתאים עבור הצרכים של הילד. לעיתים בדיקה של מבחן שריר מעלה צורך להביא פיזית את הילד ולטפל בו ישירות.
המטרה שהגדירה האמא לטיפול היתה שי ' יהיה מאושר בחברת ילדים, הוא לא תיקשר ולא התקרב לילדים היתה רתיעה וקושי להבין איך להתחיל בתקשורת עם ילדים. עבדנו מספר טיפולים על מטריצת ההרשאה ושיתוף פעולה על המילה אמון ותחושת בטיחות ,ולאט לאט הילד נפתח לעולם. מטרה נוספת שהוגדרה בהמשך היתה להביע רצונות מול ההורים וגם מול ילדים אחרים. ובטיפול עלה הצורך "בתחושת בטיחות" כשאני מבטא את העצמי שלי. אחרי מספר טיפולים האמא דיווחה שהילד מתחיל לתקשר עם העולם ולא נמצא רק עם עצמו.
באחד הטיפולים האמא סיפרה כי י' מיבב ומילל זה לא ממש בכי אלא קולות של יבבות. וקשה לה לקבל את צורת הביטוי שלו .חשבתי לעצמי שאולי הוא פשוט מעלה קולות בכי של גיל ינקותי וזה ביטוי לכאב כמו של תינוק . ביקשתי מהאם לתת לו כמה שיותר לבטא את הבכי הזה כי רק כך הוא ילך ויתמעט.
מתוך ההתנסות עם היללות עם י' עלה לי רעיון לבדוק בן כמה הילד מבחינת הצרכים הראשוניים. כי ההנחה שעמדה מאחורי הבדיקה היא שעיכוב בהתפתחות נובע מחסר בצרכים הראשוניים. מבדיקת מבחן שריר עלה שהילד בן 8 חודשים. ולכן הוא מתנהג כמו תינוק בן 8 חודשים : ללא שפה שאינו מבין את החוץ ואינו מסוגל לתקשר עימו כמו ילד בן 3 וחצי.
בסוף כל טיפול בדקתי את ההתקדמות בצרכים הראשוניים ולאיזה גיל הילד הגיע, כדי לתווך להורים למה הוא זקוק בשלב הזה.
כי הרי בפועל הם רואים ילד בן 3 וחצי גדול וחזק שמאד מבלבל למה הוא זקוק.
אחרי תקופה שטיפלנו דרך האמא היה צריך להביא פיזית את י'.
האמת שהמפגש היה לי מאד מסקרן ומרגש לראות את הילד אחרי תקופה של טיפול בלי לראות אותו.
גיליתי ילד קרוב לגיל 4 פיזית שמזכיר ילד בן שנה וחצי : סקרן לומד ומגלה את הקליניקה על ידי כך שנוגע בודק, זז ופותח מה שניתן . אחרי מספר דקות הרצפה היתה מלאה בצעצועים מפוזרים .מצד שני היה פחד והססנות מלווה בתנועה ומעט תקשורת . במהלך הטיפול עבדנו בעיקר על המשפט " הרגשת ביטחון במטפל " החוויה של להרגיש ביטחון במי שמטפל בי בשונה מהתחושה שמשהו לא בסדר איתי כשמטפלים בי.
עם התקדמות הטיפול י' נפתח גם לטעמים של אוכל דברים שלא היה מוכן קודם לנסות ייתכן כי בגיל הינקותי שהיה בו טעמים לא היו שלב נכון עבורו.
בטיפול האחרון עבדנו על מושג "הגוף" של י' כדי לתת לו וויסות תחושתי טוב יותר ובדקתי שוב מה גילו והסתבר שהוא בן יום. ואם חושבים על המשמעות הטיפולית , י' זקוק למגע ולעירסול כמו של עובר. ולא במקרה האמא מספרת שהוא מאד אוהב מים כי שם הוא מרגיש נעים ורגוע – אולי כמו עובר.
כיום הילד בן 4 הגיע לגיל שנתיים ו 8 חודשים מבחינת ההתפתחות הרגשית ומתקשר עם הסביבה לפי היכולות הרגשיות המותאמות לשלב של הגיל הזה. והטיפול נמשך כאשר המטרות משתנות בהתאם לצרכים של י'

תמי רייס
מומחית אייפק