אנרגיה וגוף נפש – חלק 5

כוח המלים

מלים הן האמצעים שלנו לתקשר; אנשים משתמשים בשפה שלהם כאמצעי מרכזי להעביר את הבעותיהם לאחרים. מלים יכולות להיות מבלבלות לפעמים, כאשר הן אינן משקפות במדוייק את המסרים שהאדם התעתד להעביר באמצעותן. כל מסר מעביר בו זמנית תוכן ואנרגיה. יש מלים הבאות מהמוח המודע ואחרות באות מהמוח הלא מודע.
המוח הלא מודע מנסה באופן קבוע להתרחק מכאב ולחפש הנאה. לפעמים, הנאה מתפרשת על ידי המוח הלא מודע כהפסקת כאב. זוהי תכונה מולדת המוטבעת ב DNA של גוף חי. אצל בני האדם, מרגע היווצרותם, דרך ההריון ולידתם, לאורך כל אירועי הילדות, לאורך כל אירועי החיים, כל זמן שהאדם חי, המערכת הלא מודעת תנסה ללא הפסק להימנע מכאב ולחפש הנאה.
חוויות החיים מתנות את האדם לאהוב אירוע מסויים כי הביא עימו הנאה או לתעב אירוע אחר כי הביא עימו כאב. החוויה נזכרת ומתוייקת מבחינה אנרגטית ביחד עם עוד הרבה מרכיבים אנרגטיים שהיו בסביבת האירוע. חוויה זו מתוייקת ומקודדת עם חוויות דומות וכך יוצרות תפיסה רחבה של חוויות דומות וכך נוצרות הכללות במוח הלא מודע. הקידוד נערך בצורה של דימוי ומוצמדות לדימוי מלים מתארות. חוויות מהתקופה של לפני השפה מקודדות כדימויים בלבד, אך מאוחר יותר בחיים, כשצריך לתאר את הדימוי ולשלוף אותו מהמוח הלא מודע, שפת המלים תתגייס לשם כך.
לאהוב או לתעב את החוויות הללו, אלו תהליכים לגמרי סובייקטיביים. לדוגמא, ילד אשר רגיל לקבל מעט מאד תשומת לב איכותית מהוריו שם לב שכשהוא מתרגז, הם מעניקים לו יותר תשומת לב, ונעשים יותר עירניים לצרכיו הרגשיים. ילד זה עלול לפתח חיבה פנימית למצבים בהם הוא מתרגז ובמקביל, ילמד לאהוב את המילים הכועסות. כאשר מאוחר יותר בחייו, ילד זה יהיה כמבוגר בטיפול פסיכולוגי, הוא עלול להשתמש במילות הכעס מתוך חיבה למלים אלו. המלים ישמעו בתוכנן שליליות אך לו הן יביאו אסוציאציות חיוביות.
לכן, זה קריטי להקשיב באוזן בוחנת את המלים שאדם בוחר לתאר את הסימפטומים שלו. המלים חשובות; הן הייצוגים של תהליכים פנימיים העלולים להיות בהרבה יותר מורכבים בתוך גוף-נפש האדם. המלים יכולות לתאר ישירות את הכאב; הן יכולות לתאר אסוציאציות של תרחישים דומים משנים קודמות כאשר כאב דומה קרה. המלים יכולות לתאר לפרטים את הסימפטומים הכואבים, ותיאור זה יכול לשמש כמנגנון הגנה כנגד רכישת תובנה עמוקה יותר של הסיבה האמיתית לסימפטום.
לדוגמא: אדם מתלונן על בחילות מהן הוא סובל בכמה ימים האחרונים, ומתאר את הסימפטומים שלו בדרך הבאה: "אני מרגיש שהקרביים שלי צורחים לצאת החוצה". זוהי לא דרך רגילה בה סובל ממוצע מבחילות יתאר את מחלתו. מטפל IPEC ינסה לקבל קריאת אנרגיה דרך מבחן שרירים כדי להבין מה האדם מנסה להביע בצורה אנרגטית לא מודעת, באמירה זו.
אנשים תחת השפעת כאב נמצאים במצב מודעות נמוך יותר מאשר אלו שאינם תחת השפעת כאב. לכן, במצב כאב, המלים יכולות להישמע כמו "סלט מלים". מטפלים מנוסים עלולים להתייחס למלים מבולבלות אלו כאל שטויות. אך מלים אלו, יכול להיות שהן נשלחו ישירות מהמוח הלא מודע כדי להביע דברים ישירים הקשורים לסיבות להיווצרות ההסימפטומים, כמו קריאה לעזרה.
מבחן שרירים יעזור לאשר את ההשערה שהובעה בפיסקה הקודמת ויעזור ליצור הערכה מוצקה כדי להגיע אל השורה התחתונה של הסימפטום. מטפל מנוסה בשיטות אחרות עשוי לשער קשיים בעיכול או איזשהו קושי במערכת העיכול. מטפל IPEC לא יעשה כל השערות לפני שסיים את ההערכה הראשונית. הוא עשוי למצוא אולי סיבה לחלוטין שונה דרך השימוש במבחן שרירים ואולי התרחיש הבא עשוי לקרות: האדם סבל לאחרונה אובדן פסיכולוגי קשה שהחליש את ריאותיו ואלו נחלשו בצורה דרמטית על ידי תהליך האבל הפיתאומי. כתוצאה מכך, המעי הגס התגייס לעבודת יתר כדי לפצות על חולשת הריאות. אם אכן מבחן שרירים יאשר תרחיש זה, אז אולי תלונת נמטופל "אני מרגיש שהקרביים שלי צורחים לצאת החוצה", נשמעת הגיונית, מבחינה אנרגטית ולא בהכרח מבחינה אינטלקטואלית.
זה בלתי אפשרי באינטראקציות היומיומיות לעצור ולחשוב על המלים שאנשים אומרים. אך כשזה בא למצבי מחלה, לפני שהרופאים הקונבנציונאליים קופצים על החולה ולהציפו בתרופות, תוספי מזון, הצעות ופרשנויות, זה אפשרי שמטפל מאומן יתחיל את התהליך המדוייק של הקשבה לתיאור תלונת המטופל, איך הוא מרגיש, מתי זה התחיל, מה התחושות, מתי, איך, ובאיזו חומרה הוא סבל מסימפטומים דומים בעבר, ועוד שאלות שישפכו אור על הבעייה. אם מטפל זה היה מומחה במבחן שרירים, הוא לא היה צריך לנחש, להעריך, להבין את מצב המטופל, אלא, היה צריך לחוש את האנרגיה שלו. אולי זה לא מפתיע בתרבות הרפואה המודרנית של היום לשמוע הרבה מטופלים מתלוננים שהם מרגישים רק "מספרים" ולא בני אנוש, בעיני הרופאים המטפלים בהם.

מולקולת החיים

כשצופים בתינוק חדש, זה נראה ברור שהוא נולד כאשר הוא מצוייד עם תכונות בסיסיות של קצב, מצב רוח ורגשות. מהות זו היא הגרעין אליו יתחברו בהמשך חוויות חייו השונות וכך תיווצר אישיותו. כאשר חוויות החיי זורמות ללא הפרעות, התקשורת עם ההורים היא ברורה ומובנית לאורך כל שנות גדילת התינוק דרך ילדותו וגיל ההתבגרות ועד להיותו אדם בוגר. כאשר התזונה שלו היא נכונה, בריאה ומספקת, וכאשר הילד נחשף רוב הזמן לסביבה חיובית ומקבלת אותו, הוא יגדל להיות אדם מבוגר בריא.
כל חסך משמעותי ו/או סטייה משמעותית מהתנאים האופטימאליים המתוארים כאן, הפוך אותו בה במידה למבוגר פחות בריא. כאשר האדם המבוגר הופך להיות חולה, בגופו או בנפשו, והוא מחפש עזרה, כל עזרה שתוגש לו שלא תכלול את מכלול ההיבטים של האיחוד של גוף-נפש, תהיה חלקית בלבד והאדם עלול למצוא עצמו מבלה זמן רב בלצוד סימפטומים מתחלפים ללא קבלת עזרה שלמה וממשית למחלתו.
חוויות החיים, מינקות דרך כל שלבי ההתפתחות של החיים, קובעים את נטיותינו להיות חולים ו/או בריאים. כל תא ותא בגוף פועל בכל רגע נתון, בין אם ברמת הגוף ובין אם ברמת הנפש, באותו סדר פעילות, כאשר סדר זה הוא נתון קבוע. חוויות החיים יקבעו היכן בתוך הסדר הזה חלה התערבות שלילית, היוצרת מחסום העוצר או מאיט את זרימת אנרגיית החיים. כאשר מטפל IPEC מזהה חסימות אנרגטיות אלו ועוזר לשחרר אותן, זרימת אנרגיית החיים מתחדשת, והסדר הקבוע של רמת הפעילות האנרגטית חוזר לכנו, והבריאות משתקמת.
אכנה סדר זה של פעילות תוך תאית, בשם מולקולת החיים, השרשרת הבסיסית של פעולה ותגובה הרוטטים דרך כל חוויות חיינו, הביולוגיות והפסיכולוגיות:
סדר השרשרת מורכב משישה שלבים: ספיגה – עיבוד – מסקנה – התכוונות – החלטה – פעולה
כאשר כל סוג פעולה פיזיולוגי או פסיכולוגי קורה, ראשית אנו סופגים באופן אובייקטיבי את אשר לקחנו לתוכנו, מזון שייספג בקיבה, או רישום של מראה או צליל שייספגו במוח. אז אנו עוברים לתהליך של עיבוד בו אנחנו משווים את מה שנספג ללספיגות ישנות; אם זה מזון, הגוף יערוך השוואה מיידית של אנרגיית המזון שנספג זה עתה לזיכרון של מזונות דומים או שוים מן העבר. אם זו התרשמות פסיכולוגית, בתהליך עיבוד דומה בנק הזיכרונות של כל האירועים יערוך השוואות בין הרישום החדש לרישומים ישנים. תהליך העיבוד יסתיים ביצירת מסקנה האם האנרגיה של המזון או ההתרשמות הם חיוביים בשבילנו או שליליים בשבילנו. כאשר נוצרה מסקנה, מערכת הגופנפש יוצרת התכוונות הנובעת ישירות מן המסקנות שנוצרו. התכוונות היא מעין שלב ביניים המוביל את המערכת לקבל החלטה באשר לאנרגיה שנספגה. כאשר ההחלטה התקבלה המערכת פועלת בהתאם להחלטה.
שלבים אלו הם המרכיבים הבסיסיים של כל תהליך פיזיולוגי או פסיכולוגי במערכת גופנפש והם פועלים במהירות גבוהה ביותר, אולי במהירות האור. מבחן שרירים יוכל לעזור באיתור תקלות בסדר זרימה זה. תקלות יכולות לקרות בכל שלב ושלב; יש אנשים שקשה להם ספיגת מזונות מסויימים ו/או רעיונות מסויימים; הם יכולים לחטוף בחילה רק מהמחשבה שהם יאכלו אוכל כזה או אחר או שהם ירגישו דחייה עזה לראות סרט או לשמוע דעה מסויימת. ישנם אלו שחווים קשיים בתהליך העיבוד; הקיבה אינה מסוגלת לצאת מתהליך העיבוד למסקנה אלא, ממשיכה "לקרקר" ולעשות השוואות לאנרגיות ישנות. וברמה הפסיכולוגית האדם אינו מסוגל להתקדם ליצירת מסקנה על הדיעה ששמע, על הסרט שראה. המחשבות מעבדות את החומר והוא כמו נתקע בגיר, אינו מסוגל לגבש מסקנה, האם זה טוב או רע בשבילו. תקלות בתהליך המסקנה יכולות להיות מגווונות; מסקנות יכולות להיות מוטעות, לטוב או לרע, יכולות להיות מספר מסקנות הנוגדות אחת את השנייה, מתחלפות ביניהן ועוד. הקושי שיכול לקרות בתהליך ההתכוונות הוא שלאדם לא תהיה אנרגיה חזקה ליצור התכוונות שתואמת את עוצמת המסקנה; אם אדם פגש אדם אחר ומסיק שהאדם האחר פגע בו, ההתכוונות יכולה להיות חלשה, אולי מפחד מהאחר, אולי מחולשה באסרטיביות, וכך מסקנה שלילית כלפי אדם אחר לא תוביל בהכרח להתכוונות הרצוייה, למשל נקיטת זהירות. וכך גם תיווצרנה התקלות האפשריות בקבלת החלטות; כאשר המערכת צריכה להחליט מה לעשות עם המסקנות וההתכוונות, יכול לחול שיתוק בו נפגוש אנשים אשר אינם מסוגלים להחליט למרות שהם מבינים בשכלם שהחלטה זו או אחרת תהיה חיובית בשבילם. התקלות הקורות בשלב הפעילות גורמות לאנשים שהחליטו החלטות לא לבצע אותן. כל תהליך מולקולת החיים כבר קרה ומה שצריך זה להוציא החלטות שהתקבלו אל הפועל וזה לא קורה.
מטפל IPEC יכול לזהות במקרים סבוכים החוזרים על עצמם, באיזה שלב חל עיוות בתהליך הזרימה של מולקולת החיים, מהי איכות התקלה, במה היא קשורה, דרכים לתיקון התהליך ותיקונו.

לחלק 6 של המאמר