בנושא האישרורים חלק 3

מבנה האישרור

מעצם טבעו, מטרות האישרור הן שיפור, שידרוג, התקדמות, חיוביות. במצב של חסר, במצב המרגיש בחוסר מוצא, בכאב, בהיתקעות, האדם הסובל מבקש הקלה, שיפור, יציאה מן המצב. כאשר התנאים מצדיקים יצירת אישרור, אנחנו בונים אותו בתוך המציאות בה האדם חי. האישרור מתייחס אל המציאות ומבקש לעזור לאדם להגיע למקום טוב יותר מהמקום הכואב בו הוא נמצא. במילים אחרות, האישרור מבקש להעלות את האדם למקום הסמוך למקום בו הוא נמצא אך ברמה גבוהה יותר, פחות כואבת, פחות תקועה.
כאשר האישרור מבטא בקשות הרחוקות מהמקום בו האדם נמצא, מתחיל להיווצר הטעם של משא ומתן בו האדם מבקש הרבה ומוכן לתת כלום. אם האישרור מבקש זכייה בסכום גדול בפיס לעומת בקשה להשתחרר מהעול הכלכלי, אלו שתי בקשות הדומות זו לזו מצד אחד אך עדיין, רחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב, מצד שני.
המציאות מורכבת מניגודים של חיובי אל מול שלילי. האישרור ילבש את צבע הניגוד ומבנהו יתייחס לרצון להשתדרג על אף המרכיב השלילי מתוכו המטופל רוצה לצאת. אנחנו קוראים כאן למציאות בשמה, ומפרטים את ההיבטים החיוביים של הבקשה על רקע המצב השלילי והיבטיו. למשל: "אני מקבל עצמי עם יכולת הכתיבה שלי, עם יכולת ההבעה בכתב שלי, למרות פחדי שלא אצליח כסופר". "אני מרגיש בסדר עם עצמי לבקש העלאה בשכרי בעבודה, למרות חששותי שהבוס שלי אינו מחבב אותי". "אני פתוח ומוכן לאפשר לפצע בברכי להחלים למרות הפרשות המוגלה החוזרות ונשנות, למרות החום הגבוה התוקף אותי בגלים, למרות גלי הכאבים הפוקדים אותי ולמרות חששותי שלעולם הברך לא תחלים".

אישרור ותפילה

מבנה האישרור בתפילה, על פי מסורות כל הדתות, יהיה שונה מהאישרור המובנה בו אנחנו משתמשים באייפק. בעיקרון, כל אותם כוחות נפשיים פועלים באדם המבקש הטבה במצבו, בין אם זה אישרור כתוב או תפילה הנקראת מספר ו/או נאמרת בעל פה, נלחשת, או נאמרת בלב. המתפלל מודה בגדולת הכוח העליון, מכיר בקטנותו ומבקש שיפור. בתפילה, ישולב כוח רגשי/ספיריטואלי טעון יותר מפני שהאדם אינו מניח את בקשתו על הכתוב ולאחר מכן מחכה לתוצאה. בתפילה, האדם מתגייס עם כל יכולותיו הנפשיים – אינטלקטואליים, רגשיים ורוחניים לתהליך של תיקשורת רצופה עם הכוח העליון, ולאורכו של התהליך הוא נמצא במגע גבוה עם בקשתו על מרכיביה. זהו מין תהליך מדיטטיבי הנמשך כל זמן התפילה. נכון הוא שהמתפלל מחכה לתוצאה ממש כמו כותב האישרור, אך במובן מסויים, הוא חי את הבקשה בצורה אינטנסיבית לאורך התפילה. וכמובן אסור לשכוח שרבות מהתפילות נעשות במוסדות מקודשים הכוללים עשרות ואולי מאות אנשים ההמתפללים יחדיו ומעצימים בכך את האנרגיה הרוחנית הנובעת מהמעמד.

אישרור וקלף המזוזה

קלף המזוזה קרוב מאד לגישת אייפק לאישרורים; יש לנו קלף הנכתב בתהליך ספציפי על ידי אדם מיוחד, והוא מכיל מסרים אינטלקטואליים חיוביים אשר לאדם שעל מפתן ביתו היא הורכבה, אינו רואה את הקלף ואינו קורא את מסריו, יום ביומו. ועם זאת, הקלף מכיל לאמונתו של האדם (ורבים מעידים שלתחושותיהם) כוח אנרגטי השומר את באי ביתו מבחינות שונות. המזוזה והקלף שבתוכה הופכים למעשה לטבלית אנרגטית, והכוח שבה הופך להיות בעיקר רוחני.

אישרור ופסלים, ציורים, סמלים

במידה דומה לקלף המזוזה, בציורים, בסמלים, בפסלים, בזמנים העתיקים ובמקומות מסויימים בעולם, בעת החדשה, תושבי אותם המקומות המאמינים בתחומים אלו, מעניקים כוחות רוחניים מאד גבוהים לאמצעי ביטוי אלו, ובאמצעותם הם מרגישים שהם יכולים להתקשר ולבקש את בקשותיהם מהכוח העליון אליו הם מקושרים במסגרת הריטואלים המגדירים את אמונתם.

מה בין אישרורי אייפק להיפנוזה?

ואם אני עוסק בנושא אישרורים, אני מחוייב לדבר על היפנוזה. בטיפול בהיפנוזה, אדם במצב היפנוטי נכנס לרלקסציה כל כך עמוקה עד שהוא מאבד את המגע עם מוחו המודע בנוכחות אדם אחר ומוכן לתת לאחר לנהל אותו באופן זמני (מצב של אמון גבוה ביותר במטפל). המהופנט מקבל מסרים ספציפיים, לא בהכרח חיוביים, ובמקרים בהם רוצים להפסיק התנהגויות מזיקות, המסרים אף יהיו שליליים. המטפל המהפנט בוחר לפנות אל איזורים בצד הלא מודע של האדם אשר שניהם הסכימו לפני המפגש שלשם המטפל יפנה. זהו מעין תהליך השתלה; אדם הרוצה להפסיק לעשן לדוגמא, המטפל יחדיר לו מסר שלילי שסיגריות "זה לא טוב", "אתה תרגיש רע אם תעשן" וכיוצא בזה, מסרים דומים. כתוצאה מכך, במצב עירות לאחר מכן, בכל פעם שהמהופנט ירצה לעשן, הוא יחטוף בחילה וירגיש רע מאד, ותיווצר לו אסוציאציה של עישון גורם להרגשה רעה, וכך, התנהגות העישון תוכחד. זהו טיפול מאד יעיל במצבים ספציפיים כמו הפסקת עישון, צימצום כמויות האוכל אצל אנשים שדיאטות רגילות לא מועילות להם, וגם במצבים בהם פוביות שולטות על אספקטים מסויימים בחיי האדם, פחד ממעליות, מגבהים מנחשים וכדומה. בטיפולים אלו, אמנם יש פנייה לאיזורים ספציפיים באיזור הלא מודע, ופניות אלו יכולות ליצור תוצאות מקומיות יעילות לחיי האדם, אך אין כאן אינטגרציה של כל חלקי המודעות והאישיות. היעילות בנושא ההיפנוזה אינה מתבטאת בהגברת הבריאות הכללית בתהליך ההיפנוטי. אין וויכוח על כך שכשההיפנוזה עוזרת לאדם להפסיק לעשן או לאזן את הדיאטה שלו או להשתחרר מפוביות, הבריאות הכללית שלו תגבר. במצב אישרור, האדם פונה אל המיכלול של גוף-נפש, ואל הקשר השלם עם סביבתו. האישרור מטפל בו זמנית בכל יחסי הגומלין בין כל מרכיבי מערכות גוף ונפש, והאיזון החדש שנוצר מגביר בצורה כללית וכוללת את בריאות האדם. האישרור לא יעסוק אף פעם בהיבטים שליליים אלא יגביר את החיובי למרות השלילי וייתן לאדם אפשרות לטפס מדרגות משמעותיות בדרך לשיפור בריאותו. במצב היפנוטי, המטפל עושה את העבודה בשביל המטופל, ובטיפול באישרורים, המטפל הוא רק מתווך נייטרלי העוזר לאדם להרכיב את האישרור הנכון למטופל. זוהי עבודת צוות בתהליך יצירת הדיאגנוזה, בה המטופל נותן מידע על עצמו, והמטפל פועל כמתווך בין האיזור המודע של המטופל לבין האיזור הלא מודע שלו. אך בסופו של דבר, האדם המטופל עצמו, במגע עם האיזור האוניברסלי הריפויי שבו, הוא זה שיעשה את כל עבודת הריפוי.

סיכום

האישרורים הם מסרים חיוביים על אספקטים שונים בחיי האדם, אשר גורמים לו סבל, מועקה, חסר, ובאמצעותם מבקש האדם עזרה לפיתרון אספקטים אלו מהכוח העליון ממנו. האישרורים יוכלו לעזור משמעותית לאלו המסוגלים לעזור לעצמם, לאלו הלוקחים אחריות על חייהם, לאלו היכולים לקבל את הטבע מחוץ להם ואת החיים הפנימיים שלהם, מתוך קשר וחיבור אינטלקטואליים, רגשיים, רוחניים עם כל מיגוון האלמנטים מחוץ להם ובתוכם, חיבור שבמהותו יוצר לאדם משמעות עמוקה בחייו.
במובן מסויים, אישרורים תמיד היו חלק מהוויית חייו של האדם, ואם כי באו ובאים בצורות ביטוי שונות כמו, כתיבה, ציורים, פסלים, תפילה, ועוד, המסר של האישרור תמיד בא לבקש מהכוח העליון עזרה לקדם, לשפר במצבים בהם האדם נתקע ללא יכולת להתקדם, והבקשה מבטאת בהחלט השתתפות עצמית של האדם "אעשה כל מאמץ אפשרי . . . ", "אני מקבל לחלוטין . . ." ועוד. הבקשה תמיד תביע מסר חיובי למרות המצב השלילי ממנו האדם רוצה להתקדם.

חזרה לחלק 2