כוחה של מילה בטיפול אייפק – חלק 10

העברית מקור השפות?!

"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים; ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם; ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפם ותהי להם הלבנה לאבן והחימר היה להם לחומר; ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמיים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ; וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם; ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החילם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות; הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו; ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנות העיר. על כן קרא שמה בבל כי שם בלל ה' שפת כל הארץ ומשם הפיצם ה' על פני כל הארץ". (בראשית יא א'-ט').

הסיפור מתאר תקופה בה שלטה שפה אחת בארץ. יושבי הארץ באותה תקופה, היו על פי הנראה מאד מתקדמים מבחינה טכנולוגית ומבחינת היכולות שלהם, אך על פי המפרשים לא היו מתקדמים ומפותחים מבחינה רוחנית ומוסרית. על כן החליט אלוהים לפזר אותם ברחבי הארץ ולבלול את שפתם, שכן אם לא יוכלו להבין זה את זה, לא יוכלו להתקדם, להתפתח ולהשתמש בכוחה של המילה והשפה ולנצל לרעה את יכולתם המדעית. על פי מפרשי התנ"ך השפה הראשונה, המשותפת היתה השפה העברית – שפת הקודש, שפת השם והבריאה. העברית היא אולי השפה היחידה שנשמרה במשך אלפי שנים. אם דובר עברית יפתח את התנ"ך, שנחשב כי האחרון שבספריו נכתב לפני למעלה מ 2000 שנים, יוכל להבין כמעט את כל המילים שבו. השפה העברית המדוברת כיום, היתה מדוברת וכתובה עוד לפני למעלה מ 2000 שנים!

יוסף לניאדו (1997) מעלה בספרו את ההשערה, כי העברית מקור השפות, וממנה נגזרו, עפ"י חוקים ברורים, שאר שפות העולם.

לטענתו, ישנם כללים ברורים על פיהם נגזרו השפות האחרות, אך עם זאת על כללים אלו להיות מבלבלים מספיק וקשים למעקב, בכדי שלא ניתן יהיה לפענחם בקלות רבה מדי. לניאדו חקר את הקשר שבין השפה העברית לשפה האנגלית. החוקיות שגילה לניאדו היא כי העיצורים נשמרו במלואם, בעוד שאותיות אהוי והניקוד השתנה, כדי להרחיק את המילה ממקורה, ולהקשות על הפענוח. כמו כן העיצורים ע' וח', שאינם קיימים באנגלית, הפכו אף הן לאותיות תנועה (vowels). עקרון חשוב נוסף לפענוח הקשר בין השפות הוא שלניאדו לא חיפש את המילה העברית עצמה כמתחבאת בתוך המילה האנגלית, אלא את הפירוש שלה – התמונה שהיא מייצגת. לניאדו מביא בספרו דוגמאות של למעלה מ 1000 מילים בשפה האנגלית העומדים בקריטריונים הללו בפירושם לעברית.

למשל, המילה protocol – שמובנה זיכרון דברים, עיברת לניאדו ל – פרטי כל – שזו המהות – התמונה שמייצרת המילה פרוטוקול.

דוגמאות נוספות מתוך ספרו:

source – שורש

peace – פייס

positive – פה זה טוב

therapy – תרופה

alternative – אלתר נתיב

על פי תיאוריה זו, כוחות הבריאה המצויים באותיות השפה העברית, מצויים למעשה בכל השפות. שכן מקורה של העברית מצוי בתוך שאר השפות. לכן כדי לברוא מציאות, לברך, לקלל, לרפא או להרוס ניתן להשתמש בכל שפה שהיא, שמקורה אחת – בכוחות האלוהים שבראו את העולם הפיסי.

ובהקשר לטיפול אייפק

אם נקבל את הנחתו של לניאדו כי העברית היא מקור השפות, ועוצמתה של העברית וכוח הבריאה שבשפה, מצוי למעשה בכל שפות העולם, הרי שנוכל להבין מדוע אין זה משנה כלל באיזה שפה נטפל, ובאם המטופל מבין את השפה שבה נכתב הפתק הטיפולי. שכן בכל השפות נמצאים אותם קודים, אותם כוחות במילים השונות המייצגות אותה משמעותה, ואנרגיה זו היא הקורמת עור וגידים ומאפשרת ריפוי.

מעבר לכך, אם האותיות אכן בעלות עוצמה ויכולת בריאה, כפי שסקרתי בפרק הקודם, הרי שהפתק הטיפולי נושא עימו תדר כלשהו, אנרגיה כלשהי, שביכולתה לברוא מציאות. אמונה זו מסייעת לנו להבין מדוע גם אם המטופל אינו יודע מה רשום בפתק – ילדים ותינוקות למשל, הפתק אפקטיבי ומשפיע. גם אם הפתק נמצא על שולחני, וטרם הספקתי להעבירו למטופל, והוא אינו יודע כלל מה כתוב בפתק, או אף על קיומו, הרי שבפתק עצמו יש אנרגיה כלשהי, ויחד עם הכוונה שלי כמטפלת יוצר הפתק שינוי אצל המטופל. שכן כפי שנאמר קודם לכן, אין בעולם המילים והבריאה כל משמעות לזמן ולמרחב.

להמשך קריאת עבודת הגמר – חלק 11