כוחה של מילה בטיפול אייפק – חלק 4

תפילה

על פי האמונה הדתית הרווחת, יש בכוחה של התפילה לשנות את מצבו וגורלו של האדם לטובה, כפי שנכתב בתפילת ראש השנה, "תשובה, תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה". הוגי דעות ותיאולוגים שונים ניסו לפתור את הפרדוקס של אפשרות שינוי הרצון האלוהי הנצחי בידי תפילת אדם. הטענה הרווחת היא שאין שינוי ברצון האלוהים הנצחי ששואף להטיב, ושבעקבות פעולת התפילה, האדם משתנה נפשית, רצונו מתעלה ומתעצם, נשמתו מיטהרת, כך שהוא כבר איננו אותו האדם, שהיה לפני התפילה, ולכן או שהגזרה מתבטלת, או שנפתחים לפניו שערי תבונה לכלכל את צעדיו, או שהוא מקבל מוטיבציה והניע פנימיים, להגשים את בקשותיו ומשאלותיו. (ויקיפדיה – תפילה).

חתן פרס נובל ברפואה ד"ר אלכסיס קארל כתב במאמר שפורסם ב"רידר'ס דייג'סט" :
"התפילה היא צורת האנרגיה רבת העוצמה ביותר שניתן להפיק. זהו כוח מוחשי ממש כפי שכוח משיכת האדמה הוא מוחשי. כרופא, ראיתי אנשים אשר – לאחר שכל שיטות הריפוי האחרות נכשלו – נחלצו ממחלה, וממרה שחורה, כתוצאה מהניסיון השליו לפתוח בתפילה… התפילה, כראדיום, היא מקור לאנרגיה מאירה, המפיקה את עצמה… באמצעות התפילה מבקשים בני אנוש להגביר את האנרגיה ה'סופית' שלהם, על ידי שהם מפנים את עצמם אל המקור האינסופי של כל האנרגיה." (הדברות – תקשורת עם אלוקים בעידן המודרני)

בשנים האחרונות הוכח מדעית, שלתפילה יש כוח ריפוי. ד"ר אבי בליך מבית החולים הפסיכיאטרי לב השרון, שכתב על כוחה של התפילה לריפוי מחלות בכתב העת "הרפואה" (2002), מציג את המושג "תפילה מרחוק" (D.P – Distance Prayer), מושג המתאר מצב בו אדם או מספר אנשים מתפללים לשלומו של מטופל שאינו מוכר להם ושהמטופל מעולם לא הכירם. לטענת ד"ר בליך יעילותה של התפילה מרחוק לריפוי מחלות הוכחה מבחינה מדעית.

דוגמה אחת מביא ד"ר בליך במאמר מניסוי שנערך ביחידה לקרדיולוגיה במרכז רפואי בארה"ב, ופורסם בשנת 1998 במגזין "טיימס". במחקר חולקו החולים לשתי קבוצות. קבוצה אחת זכתה לתפילות מרחוק על ידי מתפללים מדתות שונות, ביניהם נזירים בודהיסטים בנפאל, מאמינים יהודים בכותל המערבי, מתפללים נוצרים בבולטימור ובמיזורי. המטרה היתה לבדוק השפעת התפילה של אנשים זרים על המהלך והתוצאות הרפואיות של המחלה. במחקר נמצא, כי התוצאות היו טובות יותר באופן ניכר בקרב החולים שזכו לתפילה.

כמובן, מן הצד השני ישנם מחקרים שבהם לא ניתן היה להוכיח חד משמעית, כי אכן לתפילה היה כוח ריפוי משמעותי מבחינת התוצאות הרפואיות. עם זאת אין לשלול את כוחה של התפילה כבעלת כוחות ריפוי, לכל הפחות נוכל לומר, שאם לא תועיל ודאי לא תזיק. לכל הפחות תוכל להוות תוספת אפקטיבית לטיפול רפואי רגיל (בלייך, 2002).

"תפילה מרחוק יכולה להשפיע על מטופלים עם דלקות בכלי הדם. הטיפול יעיל מבחינה כספית, אינו משפיע לרעה וצריך לשקול להשתמש בו כחלק מהנוהל הקליני" פרופ' לייבוביץ', מרכז רפואי רבין (רפואה 2002).

חלק חשוב ובלתי נפרד מהתפילה הוא הכוונה. זהו חלק מאד מהותי בתפילה, ואולי הקשה ביותר בה. אם המתפלל אומר את התפילה כדי לצאת ידי חובה, ואין משמעות מבחינתו למילים אותן הוא אומר, הרי שאין משמעות לתפילתו. חז"ל אף היקשו ואמרו שמי שאינו יכול להתכוון בתפילתו, שלא יתפלל כלל (עירובין ס"ד). המבארים אמנם מקלים, מתוך ההבנה כמה קשה לו לאדם להתכוון בתפילתו, ובעיקר מתייחסים לכך שעל אדם להשתדל להתכוון בתפילה, ככל יכולתו.

ובהקשר לטיפול אייפק ולטיפול בכלל

החלק החשוב בדגש על נושא הכוונה, בעיני, בהקשר של טיפול בכלל וטיפול אייפק בפרט, הוא דווקא מצידו של המטפל ולאו דווקא המטופל. רבים מהמטופלים המגיעים לקליניקות שלנו, ובפרט מטופלים שזוהי להם הפעם הראשונה, וטרם חוו את העוצמה הטיפולית והצלחת השיטה מאד סקפטיים, ולא מעטים אף מתייחסים לעניין הפתקים בגיחוך ובספק. קשה לבקש ממטופל כזה להתכוון בטיפול, או כאשר עליו לכתוב מסקנה או משפט. אין ספק, שעם התקדמות הטיפול, ככל שהמטופל מתכוון ומוכוון יותר לטיפול, אנו עדים לעוצמה של הטיפול עליו.

עם זאת, כפי שציינתי, החלק החשוב בעיני נמצא דווקא בידיו של המטפל. הוא זה "המתפלל" והוא זה שעליו מוטלת חווית ההתכוונות. ככל שנהיה יותר נוכחים בטיפול, ככל שנהיה יותר מוכוונים אל המטופל שלנו, הטיפול יגיע למחוזות חדשים, ויביא לתוצאות עוצמתיות ומדהימות אצל המטופל. הכוונה של המטפל לעזור למטופל, והרצון שלו ללוות את המטופל למקום מאוזן ובריא יותר בחייו, משפיעים, בעיני, יותר מכל דבר אחר על הצלחת הטיפול.

להמשך קריאת עבודת הגמר – חלק 5