ניטרול אלרגיות באמצעים טבעיים חלק 2

אלרגיה במבוגרים

זה מאד נדיר שאדם מבוגר יפתח אלרגיות לראשונה רק בבגרותו. אמנם בהרבה מקרים, אדם מבוגר מותקף בתגובות אלרגיות בפעם הראשונה בחייו בבגרותו, זאת אומרת, הוא נפגש פעם נוספת בחייו הבוגרים, עם גורמים מלחיצים שהתפתחו בינקותו או בילדותו, כאשר אז, עבר אירועים קשים שנחוו על ידי גופו כמאיימים על הישרדותו. אירועים כאלו אינם נזכרים על ידי המוח של התינוק/ילד באופן סיפורי/אינטלקטואלי, אלא, כחווייה קשה ומאיימת המודחקת בגוף. הגוף זוכר את האנרגיה הקשורה לכל מה שקשור לאירועים המלחיצים, זוכר את הקודים הספציפיים של כל חומר הנמצא בסמיכות בזמן האירועים המלחיצים, וכחלק מתהליך השרידה, "משכיח" את האירועים ונסיבותיהם, ואלו, הופכים להיות לא מודעים לאדם, והאדם אינו זוכר דבר באופן מודע.

אלרגיה וגנטיקה

נקודה מעניינת נוספת באשר להיווצרות אלרגיות היא נושא התורשה. אם אכן אלרגיות הן תוצר של חוויות מאיימות בילדות המקליטות את הקוד של החומרים הנמצאים בסמיכות לתינוק/הילד העובר את האיום, איך זה שתינוקות נולדים עם אלרגיות? איך זה שתינוקות/ילדים צעירים, סובלים מתגובות אלרגיות למרות שבעליל לא עברו שום אירוע מלחיץ בינקותם? התשובה הפשוטה היא תורשה. האירועים המלחיצים כאמור רושמים את הקודים האנרגטיים הספציפיים של כל החומרים הנמצאים בסמיכות בזמן האירוע, והרישום הינו בגרעין כל תא בגוף, מוקלט ב DNA של התינוק. ללא התערבות טיפולית ספציפית בה אנרגיה זו מנוטרלת, היא הופכת להיות חלק מהמטען הגנטי של האדם, ובבגרותו, יעניק הבוגר מטען גנטי זה לילדיו, ואלו יעבירו אותו הלאה לילדיהם. אפשרות נוספת היא הריון קשה; כאשר האמא סובלת מהריון מתשיש בו היא חולה הרבה, מותקפת רגשית ועוברת את ההריון ו/או חלקו הגדול בסבל, חווייה זו מוקרנת אוטומטית אל העובר ולאחר הלידה יש אפשרות שהתינוק יסבול מאלרגיות קשות.

גישת טיפול אייפק לאלרגיות

IPEC Therapy® בוחן מצבי אלרגיה מנקודת הסתכלות שונה לגמרי מגישת הרפואה הקונבנציונאלית. הגישה דומה יותר להסתכלות על מנגנון פעולה של מחשב. מחשב בעיקרון נשען על שני אלמנטים מרכזיים: זיכרון וחישוב. מערכת הליבה של המחשב מחשבת נתונים שהוזנו אליה בעבר ונותנת תוצאות בהתאם לשאלות אותן נשאלת בהווה. הנתונים – הזיכרון – הינם מאגר הנתונים שהוקלד אל המחשב. אם הנתונים הם לדוגמא מוצרים במחסן של חברה, הרי שהנתונים כוללים מספר פרטים על כל מוצר. שם המוצר, תפקודו, גודלו, צבעו, מחירו, קיים במלאי או לא ועוד ועוד. אם קונה פוטנציאלי פונה אל החברה בכוונה לרכוש את המוצר, המוכר מציג שאילתה למחשב הגורמת לליבת המחשב לחשב ולעבד את כל נתוני הזיכרון – מאגר הנתונים – ולמצוא את המוצר הקיים בין רבים אחרים ולהציג את התוצאה על מסך המחשב. אם בעל החברה מחליט בנקודת זמן מסויימת שיש צורך בשינוי בנתוני המוצר, הוא יוצר שינויים בזיכרון לגבי פריטי המוצר. אולי צריך לשנות את צבע המוצר, גודלו, מחירו? הקלדה מתאימה תשנה את הנתונים ובכך, כאשר מישהו מתעניין במוצר, שינוי הזיכרון יאפשר הצגת המוצר המעודכן ללא בלבול עם פרטיו הישנים.

בטיפול בגישת IPEC Therapy®, אנחנו מתייחסים למערכת גוף-נפש האדם כאל מחשב. שני האלמנטים של חישוב וזיכרון נמצאים שם. אמנם אין לנו מקלדת, אבל יש לנו אמצעים טבעיים לא רעים כדי לקבל מידע עדכני ביותר מליבת מערכת החישוב של האדם – נפשו: מידע על הסיבות לאלרגיה, למה היא נוצרה, האם יש לה קומבינציות עם אלרגיות אחרות או מצבים אחרים, האם הסימפטומים מעידים על אלרגיה או על משהו אחר, וחשוב מכך, האם ניתן לרפא את האלרגיה, להפחית את עוצמת הסימפטומים, ואיך ניתן לעשות זאת.

כל המידע החשוב הזה נמצא במערכת המחשב של האדם, מערכת אותה אני מכנה גוף-נפש. מערכת זו יודעת את התשובות לכל השאלות האלו ויותר, אם רק נדע איך לשוחח איתה. ובכן, אנחנו יודעים איך לשוחח איתה. בגישת IPEC Therapy®, המטפל מיומן לעבוד עם המטופל ולתקשר ישירות עם החלק הלא מודע שלו כדי לקבל מידע עדכני בזמן אמיתי. כדי להבין את צורת ההתקשורת עם מערכת זו, אולי כדאי קודם לכן להבין את אופן התקשורת והעברת המידע בין כל חלקי מערכת הגוף-נפש.

תקשורת בין מרכיבי גוף-נפש

הנפש הינה הפיקוד העליון, אותו צד ערטילאי שבנו, שמבלי לחשוב עליו יותר מידי, קיומו ברור לנו מעל לכל ספק. נפשי אומרת ששמי הוא אורי ושאני אוהב דברים אלו ומתעב דברים אחרים, ההיסטוריה שלי היא כזו, ותחביבי הם כאלו. כל אלו ערטילאיים, אלו מחשבות, רגשות וזכרונות אשר מרגישים לנו לחלוטין אמיתיים אך הם אינם ברי מישוש ולכן הם ערטילאיים. הנפש אינה ממוקמת בשום מקום ספציפי בגוף. הרבה נוטים לחשוב שמקום הנפש הוא במוח. אחרים יחשבו שהיא בלב. אני מאמין שהנפש נמצאת בכל תא ותא של גופנו, ושהחיבור השלם והמלא של כל 70 טריליון התאים המרכיבים את גוף האדם, מתבטא בקיום הנפש. הנפש מקבלת מידע פנימי ממרכיבי מערכת העצבים השונים, מן הזכרונות השונים, וכמו כן מקבלת מידע חיצוני מהאנשים איתם היא באה במגע, מאמצעי התקשורת, מחמשת החושים, ובהתאם לכך היא מקבלת החלטות. החלטה אחת תהיה לגרד בראש, החלטה שנייה תהיה לקחת ביד ספר, והחלטה שלישית תהיה לקנות מכונית. כדי לממש כל אחת מהחלטות אלו, הנפש מעבירה פקודות באופן חשמלי וכימי אל מערכת העצבים, אותה מערכת המספקת את הניצוץ כדי להפעיל את המנוע. ומהו המנוע? המנוע הינו מערכת השרירים. מערכת השרירים מניעה אותנו, את כל חלקינו, נותנת לנו את האפשרות לחיות את חיינו בתנועה ולתפקד בדרך בה אנחנו מתפקדים. ללא שרירים היינו כמו כדור ג'לי המתגלגל ממקום למקום, ללא יכולת לגרד בראש, ללא יכולת להרים ספר ובוודאי ללא יכולת לנסוע אל הדילר, לעשות מבחן נהיגה למכונית שמוצאת חן בעינינו ולחתום על הניירת ההכרחית לביצוע העסקה.

השרירים פועלים בצורה פשוטה: מתכווצים ומרפים. כדי להרים חפץ מנקודה א' ולהעביר אותו אל נקודה ב' אנחנו אוחזים את החפץ בכף ידינו, מכווצים את השרירים של כף היד ומרימים את החפץ. אנחנו נושאים את החפץ אל נקודה ב' ומניחים את החפץ שם. כדי שהחפץ ישאר בנקודה ב' אנחנו חייבים להרפות את השרירים של כף היד. כדי לבצע פעולה פשוטה זו, הנפש נתנה הוראות למערכת העצבים שנתנה ניצוץ חשמלי למערכת השרירים, וזו על ידי קומבינציה של כיווץ-הרפיה הוציאה לפועל את ההחלטה של הנפש.

הצד המודע של הנפש אינו המקור היחיד למתן הוראות למערכת העצבים ודרכה אל מערכת השרירים. ישנם מקורות פנימיים נוספים, לא מודעים, המפעילים את מערכת העצבים. הוראות אלו אוטומטיות, מאורגנות ומסודרות ואלו מנהלות את חיינו ללא רבב (הלב פועם באמצעות פקודות שאינן מודעות לנו, העיכול, הנשימה, חלוקת התאים, הפיזיולוגיה כולה על שלל 100,000 הפעולות אותן היא מפעילה בכל שנייה נתונה, פועלים על סמך פקודות אוטומטיות שאינן מודעות לנו אך עדיין קורות, ולא במקריות). לפעמים, חלקים מהוראות אלו הופכים להיות לא ברורים, מבולבלים, נוגדים את זרם החיים הנורמלי של האדם. חלקים אלו מופעלים כשאדם בא במגע עם חומרים מסויימים המפעילים את זכרונות העבר אותם תיארתי בתחילת המאמר. אלו הם הזכרונות הינקותיים שהרגישו מאויימים ולכן הודחקו, ולאורך החיים הם פועלים כל הזמן כמערכת ליד מערכת גוף-נפש, מערכת לא מודעת שמייצרת מחלות, אלרגיות, סימפטומים וכאבים לא מוסברים.

אלו אינם ברי הסבר אולי בשפת המילים, בשפה בה בני אדם מתקשרים האחד עם השני, אך הם בהחלט ברי הסבר על ידי שפת השרירים. מערכת השרירים בגופנו עוטפת את כל הגוף על איבריו ומערכותיו, באופן חיצוני ובאופן פנימי. אותו עיקרון של כיווץ והרפייה נכון לגבי כל שריר ושריר בגוף. ומכיוון שאנחנו כבר מבינים שמקור הרצון לכווץ ולהרפות אינו בא רק מהצד המודע של מערכת גוף נפש, אלא, בהרבה פעמים יבוא מהצד הלא מודע, מהצד הניזון מזכרונות כואבים ולא מודעים, הרי שהגוף "משוחח" עם כל תת חלקיו על ידי איתות של כיווצים והרפיות אשר להם יש היגיון פנימי. אם אדם אלרגי לביצה, הוא אינו אלרגי באופן אקרעי לדברים אחרים אלא רק לביצה, ואם ביצה נמצאת בסמיכות אליו, הצד הלא מודע שולח מסרי זיכרון כואבים שביצה מביאה כאב וקושי, אלו משפיעים באותה המידה על מערכת השרירים, ותגובה הולמת של מערכת החיסון משחררת היסטמין לזרם הדם כדי להילחם בפולשן הביצה.

 המשך לחלק 3