פסיכונוירואימונולוגיה כבסיס לשיח בין שיטות טיפול גוף נפש – חלק 11

פסיכונוירואימונולוגיה כבסיס לשיח בין שיטות טיפול גוף – נפש ברפואה המשלימה לבין הרפואה המדעית כפי שמודגם בטיפול באלרגיות וברגישויות בשיטת IPEC

מאת: ליאור טל, אוקטובר 2011 חלק 11

זיכרון

ישנן שלוש הבחנות עיקריות בנושא הזיכרון. הראשונה קשורה בשלושת שלבי הזיכרון: קידוד (הצפנה) – שלב קליטת המידע, אחסון – השלב שבו מאוחסן המידע בזיכרון לטווח ארוך ו-שליפה – יכולת העברת הזיכרון חזרה מהזיכרון לטווח ארוך אל זיכרון העבודה. החלוקה השנייה קשורה בשלושת מאגרי הזיכרון: אחסון סנסורי מידי – מכיל את המידע מהסביבה שנקלט דרך איברי החישה. אחסון זה הוא זמני ורק חלק קטן מהמידע מועבר למרכיב הבא – האחסון לטווח קצר. אחסון לטווח קצר (זיכרון עבודה) – הוא בעצם הזיכרון ההכרתי – המודע. הוא נגיש, אך יכול להתפוגג תוך כ- 20 שניות. על מנת למנוע שכחה ניתן לדוגמא, לשנן אותו. מידע באחסון לטווח קצר יכול לעבור סוגים אחרים של עיבוד (כמו להפוך לדימוי ויזואלי) כאשר הוא עובר למאגר האחסון לטווח ארוך. אחסון לטווח ארוך – המאגר הגדול והבלתי מוגבל של מידע הנשמר לאחר דרכי עיבוד שונות, מהאחסון לטווח קצר. המידע נשלף ממאגר זה בתהליך של שחזור ומוצב שנית לשם שימוש בו, בזיכרון לטווח קצר. ההבחנה השלישית קשורה לסוגי זיכרון שונים לסוגי מידע שונים. כמו לדוגמא: זיכרון ישיר (דקלרטיבי) – בו משחזר האדם באופן הכרתי אירוע כפי שהתרחש בזמן ובמקום מסוימים. וזיכרון מרומז (לא-דקלרטיבי) – בו האדם זוכר באופן בלתי מודע מידע מסוגים שונים. כשלי זיכרון – הזיכרון אינו חסין מטעות. כשל זיכרון יכול להיות כשל בשלב הכנסת מידע לזיכרון, בתהליך אחסונו או בזמן שליפתו (Smith, et al., 2003). המושג רישום חושי (Sensory register) הקרוב למושג תפיסה, מכוון לשלב שבו מגיעים גירויים פיזיולוגיים למוח ומתורגמים ומקודדים לערכים וייצוגים פסיכולוגים (לדוגמא, מילים), וכן למצב ההפוך, כשערכים וייצוגים פסיכולוגים (מילים, סמלים וכו') מתורגמים למערכת של גירויים פיזיולוגיים. הנושא החשוב לענייננו הוא התהליך שבו האדם מפרש ומבין את המידע המגיע היישר מן החושים. הרישום החושי מטפל בשלביו הראשונים של עיבוד המידע המתרחשים בדרך כלל במהירות עצומה ובלי מאמץ. זיכרון לא-דקלרטיבי (Nondeclarative memory) הוא זיכרון לטווח ארוך, שמשפיע על ההתנהגות אך אינו ניתן לתיאור במילים. סוג זה של זיכרון פועל מחוץ למודעות והשליפה שלו היא אימפליציסטית – משפיעה על המודעות אך איננה מודעת. סוג זיכרון זה כולל למידת מיומנויות, התניה קלאסית והתניה רגשית (קניאל, 2001).
בתפיסה תת-ספית (Subliminal) גירויים ומסרים יכולים להיכנס היישר למאגר הזיכרון בלי מעבר במרחב העיבוד, כלומר בלי שהאדם נותן על כך את דעתו. שתי קבוצות של נבדקים נחשפו בניסוי, לתמונות במהירות גבוהה מאד, עד כי לא יכלו לדווח מה ראו. בקבוצה א' נחשפו הנבדקים לתמונה בה צעיר מכה אדם מבוגר. בקבוצה ב' נחשפו הנבדקים לתמונה בה אותו צעיר מגיש עוגה לאדם המבוגר. לאחר החשיפה קיבלו שתי הקבוצות תמונה ניטרלית של אותו צעיר והתבקשו לחוות עליו דעה. הממצאים הראו כי מי שנחשפו קודם לתמונה השלילית ייחסו לצעיר תכונות שליליות ומי שנחשפו קודם לתמונה החיובית ייחסו לצעיר תכונות חיוביות. מכאן ניתן להסיק, שאף על פי שהנבדק לא מסוגל לדווח על התמונה שראה מחמת מהירות החשיפה, בכל זאת נקלטה התמונה ועברה שיפוט תת-הכרתי. ראוי לציין, כי למרות העדויות המחקריות הרבות עדיין קיימת מחלוקת מדעית בדבר קיומה של תפיסה תת-ספית (קניאל, 2001).

רשתות נוירונים – מערכות המורכבות ממספר רב של מעבדים פשוטים, הקשורים הדדית בקשירות גבוהה ופועלים במקביל. המידע נרכש דרך תהליך למידה ומאוחסן בקשרים.
זיכרון אסוציאטיבי – רשתות נוירונים המבוססים על רשתות משוב, והרעיון הבסיסי העומד מאחוריהם הוא שתבניות הזיכרון מאוחסנות כמצבים יציבים של רשת המשוב. לכל תבנית זיכרון אגן "משיכה" במרחב המצבים של הרשת. חשוב לציין כי המידע מיוצג בצורה מבוזרת בכל הרשת, כלומר באופן כללי, כל הנוירונים שותפים לייצוג המידע בכל תבנית זיכרון. בתהליך השליפה של זיכרון, מקבלת הרשת מידע חלקי ומשלימה את המידע הנותר על סמך המידע שאוחסן בה בתהליך הלמידה (שריקי, 2010). ב־ 2007 הוכיח צוות חוקרים כי תהליכי האחסון של זיכרון ארוך טווח הם דינמיים ומחייבים פעולה תמידית של מעין מנוע מולקולרי, המשמר את הזיכרון. במהלך הניסוי אילפו החוקרים חולדות להירתע מטעמים מסוימים. בשלב הבא, התמקדו באזור בקליפת המוח שאחראי לזיכרונות הטעם, והזריקו אליו חומר שחוסם את פעילות אותו מנוע מולקולרי. כתוצאה מזריקות אלו שכחו החולדות את הסלידה שלהם מאותם מאכלים, ואכלו אותם בנחת Shema, Sacktor, & Dudai, 2007)). גיבוש מחדש (reconsolidation) הוא מצב זמני שבו זיכרון חדש מתגבש ומתקבע במוח והופך זמין עבור הזיכרון ארוך הטווח. גיבוש מחדש מתרחש כאשר זיכרון קיים מאותחל כלומר, נשלף ומתעורר, ואז מתקבע מחדש. בזמן שעובר בין עירור הזיכרון לחזרתו למצב קבוע ויציב, הוא רגיש לאמנזיה (אובדן זיכרון) ולחומרים אמנסטיים, ולא יציב. הסיבה קשורה כנראה בהגברת הגמישות של המסלול העצבי שמקודד את הזיכרון. שלב זה מהווה 'חלון ההזדמנויות' נתון לשינוי, וטכניקות והתערבויות שונות מנסות להגיע לזיכרון במצב הרגיש הזה ולהשפיע עליו (Dudai, 2006).
לפי גישת הטיפול בשיטתIPEC נעשה שימוש בביופידבק של מערכת השרירים על מנת לשלוף את המידע התת-ספי מהזיכרון הלא-דקלרטיבי ובדרך זו לגלות את האלרגנים ואת האסוציאציות הקשורות לתגובה האלרגית של המטופל. בהמשך לכך, החשיפה מאתחלת ומשחזרת את הזיכרון וההתערבות הטיפולית יוצרת גיבוש מחדש של הזיכרון.

ס. בת 53 סבלה במשך שנתיים מאלרגיה באזור הפנים והצוואר שהתבטאה בתפרחת אדומה שהופיעה ונעלמה לסירוגין. בתשאול עלה שהתגובה האלרגית הופיעה זמן קצר לאחר שבנה עבר להתגורר בחו"ל. הפתק הטיפולי הכיל משפטים קוגניטיביים רלבנטיים יחד עם אסוציאציות שעלו בעזרת ביופידבק של מערכת השרירים, תוך כדי יישום של טכניקות התערבות כמו גירוי נקודות דיקור, תיפוף עדין על אזור התימוס,EFT , טכניקת תנועות עיניים ועוד. התגובה האלרגית נעלמה כליל לאחר 26 מפגשים טיפוליים.

א. בן 17 סבל מאז היותו תינוק מאלרגיה קשה לחלב שהתבטאה בנזלת כרונית, דלקות אוזניים וקוצר נשימה. הפתק הטיפולי כלל את המילה חלב ואסוציאציות רבות מאד שנמצאו כקשורות ונראה שהצטברו לרשת האסוציאטיבית במהלך השנים. תהליך טיפולי ארוך שכלל 58 מפגשים טיפוליים הביא לשיפור ניכר בסימפטומים והפחתה משמעותית בתגובה האלרגית, שמאפשרת כיום לא. חשיפה במינון מתון לחלב ללא תגובה סימפטומטית.

מ. בת 26 סבלה במשך 5 שנים מאלרגיה לחומרי בישום שהתבטאה בנזלת כרונית. בתשאול עלה שמ. עובדת כדיילת מכירות במחלקה לקוסמטיקה. הפתק הטיפולי כלל מילים ואסוציאציות הקשורות לחומרי בישום מצד אחד ולתנאים וליחס שלה למקום עבודתה, מצד שני. טכניקות הטיפול כללו גירוי נקודות אקופנקטורה, תיפוף עדין על אזור התימוס, וטפיחות על ערוץ אנרגטי בגב (מרידיאן GV/BL). שיפור סימפטומטי הדרגתי ומשמעותי הושג תוך 14 פגישות טיפוליות.

המשך לחלק 12