פסיכונוירואימונולוגיה כבסיס לשיח בין שיטות טיפול גוף נפש – חלק 13

פסיכונוירואימונולוגיה כבסיס לשיח בין שיטות טיפול גוף – נפש ברפואה המשלימה לבין הרפואה המדעית כפי שמודגם בטיפול באלרגיות וברגישויות בשיטת IPEC

מאת: ליאור טל, אוקטובר 2011 חלק 13

סיכום

תחום הפסיכונוירואימונולוגיה, נתקל בתחילת דרכו בהתנגדות עזה וביחס מזלזל של הקהילה המדעית. פריצת הדרך בשנות ה- 70 של המאה הקודמת נוצרה כתוצאה משיתוף פעולה של שני חוקרים מדיסציפלינות שונות: פסיכולוגיה ואימונולוגיה ((Ader & Cohen, 1975.
תחום הרפואה המשלימה בנסותו לקנות לעצמו מעמד, לגיטימציה והסדרה, נתקל גם הוא פעמים רבות, מסיבות פוליטיות, כלכליות ואחרות, בהתנגדות, ספקנות, זלזול וביטול מצד הקהילה המדעית, הרפואה המוסדית, ומצד חלקים בציבור הרחב.
הידע והמחקרים בתחום הפסיכונוירואימונולוגיה, שנסקרו בעבודה זו מצביעים שכגישה אינטרדיסציפלינרית מערכתית, העוסקת במערכת יחסי הגומלין ושיווי המשקל הפסיכו-פיזיולוגי, פסיכונוירואימונולוגיה היא התחום המדעי המתאים להוות מסגרת ובסיס תאורטי ליצירת האחדה ושפה משותפת של המדע עם גישות טיפול והתערבויות גוף – נפש ברפואה המשלימה, המבקשות להיות חלק מהרפואה האינטגרטיבית והממסדית ולהבחין עצמן מהזרם האלטרנטיבי (חלופי). זאת, מבלי צורך לוותר על הייחודיות שלהן ועל השימוש שהן עושות בכלים אינטואיטיביים המשולבים בגישה אינדיבידואלית. ניתן למצוא כיום, מודלים של תרפיות שונות כמו טיפול באומניות, ביופידבק, טיפול בעזרת בע"ח, ועוד, שעברו תהליכי התאמה והתקבלו לזרם המרכזי. גישות טיפוליות מתאימות ברפואה המשלימה שיבקשו לעבור תהליך דומה, ידרשו לקחת אחריות, ללמוד את יסודות השיח המדעי ולהעמיד את עצמן לביקורת ולפיקוח חיצוני.
העבודה הנוכחית צנועה ביומרותיה, ויש להתייחס אליה כאל עבודת גישוש המצביעה בין השאר, על כיוונים אפשריים למחקר. העבודה ניסתה להראות שניתן לנתח את תהליך הטיפול באלרגיות וברגישויות בשיטתIPEC באמצעות מישוג בעל מכנה משותף עם ידע מתחום הפסיכולוגיה, נוירולוגיה ואימונולוגיה כגון: התניה קלאסית, חשיפה, צימוד, הכחדה, למידה, זיכרון, רשת אסוציאטיבית, טכניקות הרפיה ועוד. ובכך ליצור בסיס ראשוני לשפה משותפת שתוכל בעתיד להוביל למחקר מדעי מתאים. תכנון מחקר כזה, המתודולוגיה שלו, וניתוח ממצאים רציני, צריכים להתקיים על בסיס ידע מתחום הפסיכונוירואימונלוגיה, ולכן דורשים שיתוף פעולה אינטרדיסציפלינרי של מומחים מתחום הטיפול הנבדק יחד עם מומחים מתחומים כגון: פסיכו-ביולוגיה, מדעי המוח, נוירו-פסיכולוגיה, ופיזיולוגיה. חלקים גדולים מהמידע שנסקר בעבודה זו, יכולים להוות בסיס להבנת תהליכים ותופעות אחרות המתקיימות במרחב הטיפולי בשיטת IPEC ובשיטות טיפול דומות ברפואה המשלימה.
עבודה זו הראתה כי השפעת פלצבו שנשמעת פעמים רבות כטענה ביקורתית להצלחת טיפולים ברפואה המשלימה בכלל ובטיפול באלרגיות בשיטתIPEC בפרט, הינה חלק אינטגרלי בתהליך הטיפולי, ויכולה להיות מוסברת במושגים של פסיכונוירואימונולוגיה, כאינטראקציה בין מערכת העצבים ומערכת החיסון עם השפעות קוגניטיביות ואמוציונליות המשפיעות ומווסתות את התגובה החיסונית באופן דו-כיווני. העבודה הציגה תיאורים קצרים של מקרים קליניים אך אינה מתיימרת לנתח או להוכיח מחקרית ומדעית את התופעות הקליניות המתוארות בה, אלא מציגה ניסיון למצוא בסיס תאורטי מדעי להסבר התופעה, ולהביאם כדוגמא המדגישה את הצורך במחקר אינטגרטיבי מעמיק להבנת התופעה, ומשמעות יישומה הקליני בשדה הטיפולי המקובל.

המשך לחלק 14