פסיכונוירואימונולוגיה כבסיס לשיח בין שיטות טיפול גוף נפש – חלק 5

פסיכונוירואימונולוגיה כבסיס לשיח בין שיטות טיפול גוף – נפש ברפואה המשלימה לבין הרפואה המדעית כפי שמודגם בטיפול באלרגיות וברגישויות בשיטת IPEC

מאת: ליאור טל, אוקטובר 2011 חלק 5

אלרגיה

תגובה אלרגית המכונה גם תגובת רגישות יתר, היא תגובה של המערכת החיסונית לחומרים שאינם מזיקים בדרך כלל. חומרים אלו הם אנטיגנים הנקראים אלרגנים והתגובה שהם מעוררים נקראת אלרגיה. אלרגנים נפוצים הם אבקת פרחים, סוגי מזון כמו: חלב, ביצים, תירס, בוטנים, שומשום, דגים ועוד, תרופות שונות, קרדית אבק הבית, ארס חרקים ומוצרי קוסמטיקה. אלרגיה יכולה להתפתח בעקבות נטייה גנטית, חשיפת יתר, מחלה זיהומית, מתח נפשי, שינויים אקלימיים ועוד (סטאר וטגארט, 2002). אלרגיה נחשבת כ- "תקלה" במערכת החיסון, ומהווה תופעה שלילית. כ- 12% – 25% מאוכלוסיית העולם סובלים מאלרגיה כלשהי. לנטייה לאלרגיה קיים לרוב מרכיב תורשתי מובהק. התגובה האלרגית יכולה לגרום לתופעות במערכות ובאברי גוף שונים וביטויה הקליני הוא בהתרחבות כלי הדם ועלייה בחדירותם,וכן בהתכווצות שרירים חלקים באזור החשיפה לאלרגן. הביטוי במערכת הנשימה יכול לכלול: התקף אסתמטי – קושי בנשימה ואף חנק כתוצאה מכיווץ שרירים והפרשות בדרכי הנשימה, הרחבת כלי הדם וירידת לחץ הדם עד כדי הלם אנפילקטי, אובדן הכרה, ובמקרים קיצונים גם מוות. נזלות, עיטושים ודלקות עיניים הם ביטוי שכיח יותר לתגובה האלרגית.
במערכת העיכול הסימפטומים כוללים: כאבי בטן, שלשולים והקאות. ובעור ההתבטאות עשויה להיות: פריחות מסוגים שונים, גרד, אקזמה, אורטיקריה ודלקת עור אטופית.המנגנונים המשמשים את המערכת החיסונית בתגובה האלרגית דומים למנגנונים המשמשים להגנה על הגוף ומערבים נוגדנים, לימפוציטים ורכיבים אחרים של מערכת החיסון.בדרך כלל משתמשים במונח תגובה אלרגית לתגובות הקשורות בנוגדנים מקבוצת אימונוגלובוליניםE (IgE). נוגדן זה ממלא תפקיד מפתח בתגובה האלרגית. אדם עם רקע גנטי מתאים הנחשף לאלרגן ספציפי מייצר נוגדניIgE המכוונים כנגד אלרגנים אלו. נוגדנים אלו נקשרים דרך מקטע ה- Fc לרצפטורים בעלי זיקה גבוהה ל-FceR1 שעל תאי הפיטום (mast cells) הנמצאים בכל הרקמות בגוף, ובעיקר ברקמות החשופות לסביבה (דרכי נשימה, מערכת העיכול ועור), ועל פני הבאזופילים במחזור הדם. בחשיפה נשנית לאותו אלרגן הוא נקשר למספר מולקולות IgE. הדבר גורם לצבירה של קולטניFceR1 וכך מופעלים התאים. בתהליך זה נוצרים ומשוחררים מתווכים ראשונים, ביניהם היסטמין (הגורם לתגובות האלרגיות ולסימפטומים כגון פריחה, גרד, אודם, נפיחות ונזלת), וכן, הפרין, פרוטאוגליקנים אחרים, טריפטזה ואנזימים נוספים המעוררים את התהליך הדלקתי. פעילותם ברקמות השונות גורמת לביטויים קליניים של תגובת רגישות היתר המידית. התגובה המאוחרת המתרחשת כשעתיים עד מספר שעות לאחר החשיפה לאלרגן, נגרמת על ידי המתווכים השניוניים – ליקוטריאנים, פרוסטגלאנדינים וציטוקינים שונים. ה- IgE ממלא תפקיד מפתח גם בתגובה מאוחרת זו. צורות אחרות של תגובתיות יתר הם תגובה איטית, המתרחשת מספר ימים לאחר החשיפה, ומופעלת באמצעות תאי לימפוציטים, כמו לדוגמא, בתגובה כנגד מבחן הטוברקולין (שחפת סמויה), או תגובה הנגרמת כתוצאה מחיבור של נוגדנים ואנטיגנים בדם והצטברותם במערכת כלי הדם במקומות שונים בגוף, כמו בכליה. תגובה זו מתרחשת כשבוע עד שלושה שבועות לאחר החשיפה לאלרגן (ברקון ושליט, 2002).
ישנם מקרים נדירים בהם התגובה הדלקתית מתפשטת בכל הגוף וגורמת להלם אנפילקטי (אנפילקסיס) העלול להיות קטלני עקב הרחבה של כלי דם, ירידה דרמטית בלחץ הדם, שיבוש תפקוד וקצב הלב, בצקות, כיווץ דרכי הנשימה, וחנק. תגובה כזו יכולה להיות לכל גורם אלרגיה אך בדרך כלל קשורה בעקיצות חרקים, אלרגיה למזון, רגישות לחומרים מסוימים ולתרופות. כאשר ישנו חשש להתפתחות תגובה אנפילקטית מצויד האדם במזרק אוטומטי להזרקה עצמית (EpiPen) המכיל אדרנלין לטיפול במצב חירום זה (סטאר וטגארט, 2002 ; Berkow, Beers, & Fletcher, 2002).
מכיוון שכל תגובה אלרגית נגרמת על ידי אלרגן ספציפי, זיהוי האלרגן הוא מטרתה העיקרית של האבחנה. הבדיקות מתחלקות לשלושה סוגים: בדיקות דם, בדיקות עוריות ובדיקות שאיפה. דגימת דם עשויה להראות רמה גבוהה של אאוזינופילים, שמספרם עולה מאד ברוב המקרים בעת תגובה אלרגית. בדיקה רדיואלרגוסורבנטית (RAST) מודדת את הרמות של נוגדני IgE בדם, הספציפיים לאלרגנים מסוימים (Berkow, Beers, & Fletcher, 2002). ובשנים האחרונות נעשית הבדיקה בשיטת (Enzyme Linked Sorbent Assay) ELISA שיתרונה בכך שאינה מצריכה הזרקת חומר רדיואקטיבי. בתבחיני עור, תמיסות מהולות המכילות אלרגנים שונים בכמות זעירה, מוזרקות מתחת לעור או שמבוצעת שריטה של העור וטפטוף מקומי של מספר טיפות מהתמיסה. במצבי רגישות עורית למגע עם חומרים שונים, נעשה תבחין עורי לרגישות-יתר מושהית. מדבקות ((patch המכילות את האלרגן מוצמדות לעור הנבדק למשך 24 – 48 שעות ונבדקת התגובה המקומית אליהן. במקרה של תגובה אלרגית לתמיסה המכילה את האלרגן, מתפתחת תגובה דלקתית ובצקת מקומית. בדיקות שאיפה מתאימות לאלרגיות לאבקני פרחים, לקרדית אבק הבית או לעובש. מבחני אלרגיה למזון ((food challenge כוללים חשיפה מבוקרת במינון הולך וגדל למזון הנחשד כמעורר אלרגיה ובדיקת התגובה החיסונית של הגוף (ברקון ושליט, 2002). .
הטיפולים נוגדי האלרגיה הקיימים מתבססים על מניעת החשיפה לאלרגנים ככל האפשר ומתן אנטי-היסטמינים וסטרואידים למניעת התהליך הדלקתי או להקטנתו. רוב התרופות מיועדות לטיפול בתסמינים בלבד ואינן משפיעות כמעט על הפתוגנזיס של התהליך האלרגי – דלקתי. חלקן אף גורמות לעתים לתופעות לוואי משמעותיות.

אימונותרפיה (חיסון) היא שיטת טיפול מותאמת אישית, אך עם יעילות חלקית יחסית ואינה מתאימה לכל סוג של אלרגיה. בשיטה זו מוזרקים לגוף האלרגנים שאובחנו כמעוררי התגובה האלרגית, במינונים הולכים ועולים. התהליך ארוך יחסית, ויעיל רק עבור חלק מהחולים. בפרוצדורה זו קיים סיכון לתגובה אלרגית קשה ולכן היא מבוצעת רק תחת פיקוח רפואי צמוד.
מסקירת ההתערבויות הרפואיות הקיימות בתחום של טיפול באלרגיות עולה ללא ספק, צורך אמיתי ביצירת גישות חדשות לטיפול ומניעה בלוקים באלרגיה (ברקון ושליט, 2002). במאה ה-21, מתבצע חיפוש אחר תרופות מסוג חדש, תרופות "מחויטות" (tailored) ה"תפורות" לחולה הספציפי. כך המצב גם בנושא הטיפול באלרגיה. למעשה בשנת 1911, התגלה כי קדחת השחת (Hay fever), ממנה סובלים חולים רבים באופן עונתי, מקורה באבקני דגנים המתפזרים באביב. עוד נמצא, כי מחלה זו ניתנת לטיפול ספציפי על ידי חיסונים המופקים מתמציות אבקנים להם רגיש החולה. זהו ככל הנראה, הטיפול ה"מחוייט" הראשון בהיסטוריה של הרפואה, ומטרתו הייתה לא רק לשנות את מהלך המחלה, אלא אף לעקרה כליל (כץ, 2008). דוגמא להשפעה פסיכולוגית מפתיעה על התגובה האלרגית היא ניסוי בטיפול בעזרת מוסיקה שדווח כבעל יכולת השפעה פיזיולוגית וחיסונית. בניסוי שנערך על חולים באטופיק דרמטיטיס (Atopic dermatitis) עם רגישות ללטקס, הקשבה למוזיקה קלאסית של מוצרט (אך לא של בטהובן) הפחיתה את התגובה האלרגית ואת היצור של IgE ספציפי בחשיפה ללטקס. ממצאים אלה מציעים שטיפול בעזרת סוגים מסוימים של מוסיקה יכול להיות יעיל בטיפול באלרגיה (Kimata, 2003).
בהקשר של טיפולIPEC שעוסק גם באסוציאציות ובהקשרים הפסיכולוגיים לתגובה החיסונית האלרגית, מראים מחקרים שתגובה וסימפטומים אלרגיים יכולים להיות מעוררים גם על ידי פרח מלאכותי או תמונה של שדה חציר, אצל אנשים עם קדחת השחת ברמת רגישות גבוהה. תגובות אלרגיות יכולות להיות מופעלות ומווסתות על ידי גורמים פסיכולוגיים כמו לחץ אקוטי וכרוני, ציפייה, טכניקות הרפיית שרירים, היפנוזה עצמית, למידה אסוציאטיבית ואפקט פלצבו, שנחשב כבעל יכולת השפעה גבוהה במצבים אלרגיים. תוצאות מחקר שבדק האם ההשפעה של תרופה אנטי-היסטמינית מסוג דסלוראטאדין (אריוס) ניתנת להתניה קלאסית עם תרופת פלצבו אצל חולים עם קדחת השחת, הראו תגובה אנטי-אלרגית מותנית וירידה משמעותית בסימפטומים ובמדדי האלרגיה אצל החולים שקיבלו את תרופת הפלצבו לאחר ביצוע ההתניה. ממצאים אלו של התניה קלאסית בעלת יכולת השפעה אנטי-אלרגית, המבוססת על הקשר האנטומי בין תאי הפיטום לתאי העצב כחלק מהמנגנון הפסיכונוירואימונולוגי, יכולים להוות בסיס לגישה טיפולית חדשנית באלרגיות, באמצעות וויסות והשפעה על התקשורת בין מערכת העצבים למערכת החיסון בעזרת התניה קלאסית (Goebel, Meykadeh, Kou, Schedlowski, & Hengge, 2008). צורה של למידה באמצעות התניה קלאסית נראית כמתרחשת גם בטיפולIPEC בזמן הצימוד של הפתק הטיפולי שמכיל את שם האלרגן ו/או את האסוציאציות הקשורות, במקביל ליישום הטכניקות הטיפוליות.
ש. בת 26 סבלה כשנתיים מאלרגיה לחתולים. באמצעות תשאול בעזרת ביופידבק של מערכת השרירים, התברר קשר אסוציאטיבי לעובדה שבעבר גידלה ש. בביתה חתול, שמת כתוצאה מדריסה. תהליך הטיפול כלל מיפוי האסוציאציות והתניה מחודשת בעזרת פתק טיפולי שכלל את המילה חתול, את שם החתול שנדרס, ואת האסוציאציות שמופו במקביל להפעלת טכניקות טיפוליות. התגובה האלרגית לחתולים נעלמה כליל לאחר שלושה טיפולים.

ל. בת 36 סבלה 7 שנים מאלרגיה לקרדית אבק הבית ולחומרי ניקוי, שהתבטאה בנזלת כרונית והתעטשויות. למרות שלא זכרה זאת בתחילה, בתשאול בעזרת ביופידבק של מערכת השרירים, התברר שהבעיה החלה לאחר מעבר דירה "כפוי". הפתק הטיפולי כלל את המילים קרדית אבק הבית, חומרי ניקוי ואסוציאציות שנמצאו כקשורות למעבר הדירה, לנושאי שליטה בחיים ולנושא ניקיון. טכניקות הטיפול כללו גירוי נקודות אקופנקטורה, תיפוף עדין על אזור התימוס, וטפיחות על מרידיאן בגב. לאחר 20 מפגשים דווחה ל. על העלמות הסימפטומים האלרגיים.

ק. בת 37 סבלה שנים רבות מאלרגיה חריפה לקרדית אבק הבית. התשאול בעזרת ביופידבק של מערכת השרירים, העלה קשר אסוציאטיבי למשמעת נוקשה בנושא ניקיון אותה חוותה בילדות בבית הוריה. הפתק הטיפולי הכיל אסוציאציות שנמצאו קשורות ומשפטים קוגניטיביים רלבנטיים וכן את המילה קרדית אבק הבית. הטבה משמעותית בסימפטומים הושגה לאחר כ- 15 מפגשים טיפוליים.

המשך לחלק 6