מודעות, רטט ואבחנה בטיפול אייפק – חלק 3

רטט

כל יצור חי רוטט. אנרגיית החיים מבטאת עצמה בצורה של רטט, ומאחר ואין בידי בני האדם מכונות המסוגלות למדוד מכנית את הרטט, כדי להבין אותו, נפנה לאמצעי מדידת אנרגיה אחרים, כמו למשל במבחן שרירים. שריר חזק ושריר חלש מראים לנו שאנרגיה יכולה להתפלג באופנים שונים.

כדי לדעת לעבוד עם הרטט בטיפול אייפק הייתי רוצה ראשית להתבונן באספקטים שונים שלו. רטט החיים בכל יצור אורגני מהיר ברמות כאלו שאינן ניתנות למדידה על ידי מכונות וכלי מדידה אנושיים, אך באופן תיאורטי, אם נעצור את מהירות הרטט בדימיוננו לתנועה מאד איטית, נוכל להבין את הדינמיקה שלו ואת מרכיביו.

המילה רטט מביעה תנועתיות חדגונית, לצד אחד, וחזרה לצד שני. לתנועה יש שני קצוות שיא ונקודת אמצע (תרשים 1). הרטט אינו תופעה של מקום קבוע אלא תופעה המתקדמת תדיר בכיוון מסויים. לכן, תנועה אל קצה אחד מלווה בהתקדמות שתתבטא בכך שהתנועה לקצה השני כבר לא תהיה באותו קו לאורכו התבטאה התנועה, אלא, היא תהיה במקום שונה; התנועה בין נקודת קצה אחת לשנייה תתבטא גרפית בצורה של גל (תרשים 2). אם נמדוד לאורך מרחק מסויים של X סנטימטרים כמה גלים יש שם, נוכל לקבל מושג על מהירות הגל (תרשים 3). אם נמצא את נקודת האמצע של הגל, אותה נקודה ממנה יש תנועה לקצה אחד וממנה יש תנועה לקצה השני, ונחבר את נקודות האמצע של כל הגלים באותו מרחק X, נמצא את הקו הממוצע של תנועות הגלים. אם נמדוד את המרחק של נקודת שיא אחת מן האמצע ונקודת השיא השנייה מן האמצע וכמו כן את המרחק בין שיא לשיא, הרי שנמצא תוצאות שונות, שכשהן חוזרות בצורה קבועה, הן מבטאות סגנונות גלים שונים. למשל, גלים עם שיאים נמוכים, גלים עם שיאים גבוהים, גלים עם שיאים גבוהים של קצה אחד ושיאים קצרים של קצה אחר ועוד קומבינציות שונות.

כשאנחנו בוחרים מרחק מסויים בן X סנטימטרים, זוהי בדיקה של קטע אחד ברצף תנועת הגל, וההנחה היא שכך הגל מתנהג באופן קבוע. לכן, את המהירות שלו, גובה הגלים וכמותם לאורך הרצף נכנה תדר. התדרים של הגלים מונעים על ידי כוחות חשמליים אלקטרו-מגנטיים שהם אחד ממרכיבי היסוד של אנרגיה ביקום. כאשר דיברנו בסדנאות הראשונות של אייפק על כך שלכל עצם, לכל איבר, לכל אדם, לכל מחשבה, לכל רגש, יש תעודת זיהוי ספציפית אלקטרו-מגנטית, הרעיון מקבל יותר חיים כשאנחנו מפרקים בדימיוננו בצורה פשטנית את התהליך למרכיביו.

וכעת, בואו נראה איך נוכל לנצל הסברים אלו למטרות הגברת יכולת האבחנה שלנו. יש בידינו מבחן שרירים-כלי תשאול השואל כל שאלה אפשרית המכוונת למרכז אינטלגנציה גבוה בתוכנו, המשמש כאנטנה המחוברת אל מרכז הידע האוניברסלי (ארחיב על כך את הדיבור בהמשך המאמר). המרכז ייתן לנו תשובות נכונות לכל שאלותינו, וככל שהשאלה תהיה ספציפית יותר מצד אחד, אך מחוברת לתמונה הכוללת של המטופל מצד שני, כך התשובות שנקבל במבחן שרירים יעזרו לנו לקבל תמונה ברורה יותר על מצבו, עם רזולוציה גבוהה, עם דינמיות שתוביל בתוך תהליך האבחנה לריפוי חלקי הנובע מריכוז תשומת הלב על התוכן והדינמיות בו זמנית.

המטופל הבא לטיפול מתלונן על כאבים, חוסרי נוחות שונים, ובתהליך האבחנה אנחנו מוצאים את המילים המחברות אותנו אל העולם הלא מודע ועוזרות לנו (המטפל והמטופל יחדיו) להגיע אל ההקשרים לתלונותיו. היבט האנרגיה מקבל כאן תמונה נוספת, מעמיקה אם מתחילים להתייחס אל סגנון הרטט של המטופל. משווים את הרטט שלו במצב נייטרלי לעומת הרטט כשהוא נכנס לשדה האנרגטי של התלונה. אנחנו יכולים לשאול על מרכיבי התדר וללא התייחסות למילים, וכבר לקבל תמונה על מהירויות, קצבים, נטיות, בין מצב נייטרלי לבין מצב התלונה. נקבל אינפורמציה נוספת על מחלות מחזוריות, כרוניות, על מצבי FFF כרונים ואקוטיים ויחסי הגומלין שלהם למערכת גוף/נפש הכללית ועוד ועוד. תוספת האינפורמציה האנרגטית של הרטט הזורם בתוך התכנים המודעים, מעשירה את התמונה המתקבלת ומגבירה את הריפוי.

מזה זמן, אני מנסה ליצור כלי אבחנתי ספציפי לניתוח הרטט וכתיבת מאמר זה מחזירה אותי לכוונה זו ביתר שאת. ובינתיים, אנחנו יכולים לראות את היבטי כלי אייפק השונים הדנים ברטט בצורה זו או אחרת. הכלי הראשון הוא למעשה המדידה הקלאסית של סל"א – סולם לחץ אישי (סדנת הסמכה), דרכה המטופל מספר לנו למעשה דרך חווייתו האישית את כאביו הקשורים בתלונותיו, ומאפיין אותם ברמת הרטט אותה אנו מכנים סל"א. ההיבט הבא של הרטט בטיפולי אייפק הוא הפעימות במבחן שרירים (סדנת הסמכה), אותה מדידת עוצמת הכוח, החיות, הקיימים באיבר, במערכת, במרכיב הפסיכולוגי של המטופל.

דיאגרמת גוף-נפש (סדנת בכירים) ומולקולת החיים (סדנת בכירים), מודדות את הרטט באופן השונה זה מזה. בדיאגרמה אנחנו מודדים הלכה למעשה תמונת מצב עכשווית בחלקים של המערכת הגופנית, בחלקים של המערכת הנפשית בהתייחסויות האנרגטיות שלהן אחת אל השנייה, כפי שנמדדות בניתוח הרטט בזמן נתון. המולקולה היא הכלי המאט את הרטט באופן דימיוני ומנתח את הדינמיות שלו, את התהליך בו יש הלכה למעשה פגיעות באיכות הזרימה האנרגטית ומה קורה בנקודות בהן האנרגיה עוצרת, נחסמת, מתעוותת, משנה את מהלך החיים התקין בגלל קשיים ברטט. דיאגרמת העצמי (בכירות מקצועית), היא כלי מובהק לעבודה עם רטט. הכלי מודד את כמות האנרגיה המוקרנת מ 6 עמודי התווך המרכיבים את העצמי, את הרטט המרכיב את התנועתיות של 3 סוגי האנרגיה היוצרים תנועה בעצמי, ואת יחסי הגומלין האנרגטיים עם מרכיבי העצמי (זהות, אגו, סופר-אגו). כלי נוסף המתייחס להבטי הרטט הוא ציר ה HPA (בכירות מקצועית), כלי העוזר לנתח את זרימת האנרגיה על רמותיה השונות בין מרכיבי מערכת הלחץ, ההיפותלמוס, ההיפופיזה (הפיטואיטרי) ובלוטת האדרנל. בכלי זה אנחנו בוחנים את הרטט המתבטא דרך אורכי גל שונים ובין נוירוטרנסמיטרס וכיצד משפיעים האחד על השני בהתייחסות לתלונת המטופל.

עד כה דנו בשני חלקים של תמונת האבחנה-מודעות ורטט. החלק הבא של תמונת האבחנה הכוללת הוא יכולת המערכת הרגשית לספוג אנרגיה ולתת אנרגיה ובמילים אחרות רמת הפתיחות של המערכת הרגשית.

המשך קריאה – חלק 4