אולסרטיב קוליטיס (כיב) במעי הגס אישה באמצע שנות הארבעים

אולסרטיב קוליטיס (כיב) במעי הגס אישה באמצע שנות הארבעים

אישה באמצע שנות הארבעים סבלה ממקרה קשה של אולסרטיב קוליטיס (כיבים במעי הגס). היו לה 10-15 יציאות ביום, כולן רק שלשול, לפעמים עם כתמי דם בצואה, המגיעים מן הכיבים. מספר פעמים בשבוע היא סבלה מהתכווצויות קיבה כואבות, בעיקר בעיקבות אכילת מאכלים ספציפיים. הרופא שלה צייד אותה במספר מרשמים כדי לנסות לעכב את הכיבים אך לתרופות אלו נוצרו תופעות לוואי אותן היא גם התקשתה לשאת. במצב זה היא פנתה ל IPEC ובאבחנה הראשונית במש עזר לגלות שורה ארוכה של אלרגיות ורגישויות שונים להרבה סוגי מזונות. השלשולים התכופים והאלרגיות הקשות מנעו מהגוף לקבל את המזון לו הוא זקוק ובשל כך סבלה כל כך קשה מהסימפטומים שלה. הטיפול שילב מייד מתחילתו 3 חזיתות לטיפול בבעייתה. 1. טיפול IPEC אנרגטי לחיסול האלרגיות המרובות מהן סבלה 2. מתן תוספי מזון מתזונה מלאה כדי להזין את מרכיבי מערכת העיכול כדי שיגבירו את פעילותם לרמה אופטימלית של יעילות 3. כניסה לדיאטה חריפה של כשלושה חודשים בשילוב עם תהליך ניקוי רעלים מהגוף. בתוך חודש מתחילת הטיפול היא היתה חופשייה מכל הסימפטומים מהם סבלה. כעת היא היתה מוכנה להתחיל את הטיפול מן היסוד ולברר מהו המבנה הרגשי לאורו היא גדלה שהביא את גופה לייצר מחלה קשה זו. במהלך הטיפול הרגשי של IPEC היא החלה להבין שמשהו בדרך בה היא מתקשרת עם העולם סביב לה, גרם להיווצרות מחלתה. באמצעות במש היא גילתה שנטייתה חסרת הפשרות לפרפקציוניזם שניטרל את יכולתה להיות באמת מאושרת אפילו מדברים קטנים בחיים, עמד בעוכריה והיא עמסה על כתפיה תחושה מתמדת של דברים שלא הגיעו לסיומם לפי הסטנדרטים הפנימיים שלה, הגם שחיצונית דברים נעשו והיא היתה לחלוטין פונקציונאלית. עומס הדברים הלא גמורים הוביל אותה במשך השנים לפתח דימוי עצמי של כישלון, ולמרות שביצועיה בעולם הריאלי היו מצויינים, היא הרגישה שהיא משקרת לעולם בצורה קבועה ושאכן דברים יכולים וחייבים להתבצע טוב יותר. טיפול IPEC שיטתי התמודד עם כל האמיתות האלו שצפו שוב ושוב בהיבטים שונים של חייה ועזר לה לשחרר הרבה אנרגיה שהתה כלואה בה בניסיון לשמר את העולם שלה כמקום מושלם. במש עזר לה גם להבין שהעומס הרגשי היה הסיבה המרכזית לבעיות השינה שלה. היא חזרה בטיפול לילדות בשכונת מצוקה ועוני, בה גדלה אצל הורים קשי יום שהתעללו בה מנטלית. היא פיתחה באווירה זו את הפרפקציוניזם כמנגנון הישרדות ולא ידעה איך להפסיק את פעולת המנגנון כשגדלה. בתוך מספר חודשי טיפול חשה שחרור מתגבר בהרגשותיה הכלליים, עוצמת הלחץ להיות מושלמת ירד פלאים, השינה החלה להסתדר ויחסיה עם בעלה החלו להשתנות לטובה.