אפילו אלרגיות אפשר לרפא

חנה קלדרון – מגזין חיים אחרים – 1 למאי 2000

שיטת נמבודריפאד לאבחון אלרגיות ולריפוין התחילה עם ד”ר דווי נמבודריפאד, ממוצא הודי, שחיברה רפואה סינית עם קינסיולוגיה יישומית ועם עוד כמה אינטואיציות בריאות. בהמשך גילה את השיטה ד”ר אורי קניג שהפך אותה לדברי עדי שאנן, תלמידם של השניים, מסוס ועגלה למכונית מרוץ.

קשה לחשוב על מקרה מוצלח יותר מזה של גיא: תינוק בן חמישה חודשים, מכוסה בכל גופו פריחות עם פצעי מוגלה בקפלי השומן המתוקים כל כך אצל תינוק רגיל. ההורים של גיא, טלי ויוני, עשו הכל, עברו הכל: הם הלכו למיטב הרופאים והרופאות והשיטות הידועות והנהוגות והחדשות לבקרים, וכלום לא עזר. גיא היה מכוסה כולו בפצעים דוחים, והיה אלרגי לכל העולם: לאוכל, לבגדים, לאוויר שנשם. גם הלילות הפכו לבנים: הוא התקשה לישון ברציפות יותר משעה אחת. התפתחותו הטבעית של גיא ממש נעצרה בשל הצורך הבלתי פוסק להתמודד עם המחלה הזאת, שלא נמצא לה מזור. עד הפגישה עם עדי שאנן , מי שהביא את שיטת נמבודריפאד ואייפק (IPEC) לישראל. שאנן הצליח, לאחר סדרה של טיפולים, לשחרר את גיא ומשפחתו מהסיוט הזה.

כשמסתכלים על התמונות – על גיא האדום והאומלל ועל גיא התינוק החמוד בעל העור הצח שמשקיף מתמונה שצולמה לאחר הטיפול – מבינים בקלות את רצונם של שאנן וחבורת המטפלים שצמחה סביבו, להמשיך ולטפח את שיטת הטיפול שהביא איתו עדי שאנן מקליפורניה, רק לפני שלוש שנים.
כמו גיא ומשפחתו, גם מיכל גרינברג יצאה אחרי הטיפולים כמו חדשה. היא סבלה מאלרגיה קשה למוצרי חלב. עשר שנים לא נגעה בהם, ולאחר שקיבלה טיפול במרפאת שאנן, חזרה להתענג על טעמים שלא זכרה אותם מכל תקופת ילדותה והתבגרותה. “תמיד הסתכלתי בקנאה על סביבתי. אי אפשר לתאר איזו חגיגה זאת היתה, גם להיפטר מהאלרגיה הקשה וגם להיות כאחד האדם.”
יעל ברקוביץ-מייבלום, 40, מורה לצילום מזכרון יעקב, סבלה ממגרנות קשות: “גם שכבתי במיטה ולא רציתי לקום, וגם התבזבזו לי ימי עבודה. זה הוביל אותי באופן טבעי לדיכאון. פשוט הרגשתי שסוף העולם מתקרב. זה היה מאוד טוטאלי,” היא נזכרת. “הבית הוזנח, כי בימי מגרנה לא עשיתי כלום. פשוט שכבתי במיטה. המגרנה הראשונה פרצה בסביבות גיל עשר והפכה חריפה עם השנים: בצבא ואחר כך כסטודנטית. הגעתי לעדי שאנן אחרי שהיו לי יותר מדי מגרנות, ואמא שלי, שכבר היתה מטופלת, הפצירה בי לבוא.
בהתחלה לא ששתי לכך. כבר הייתי מיואשת מכל הרופאים האלטרנטיביים שטיפלו בי וכלום לא עזר, אבל אחרי פעמיים אצל עדי שאנן התחיל השינוי, ותוך תקופה לא ארוכה במיוחד נפסקו המגרנות לגמרי. עכשיו זה חוזר מדי פעם, אבל במהדורה מוחלשת. ואני יודעת שזה לא בסדר שלא גמרתי את הטיפול, שנשארו עוד כמה גורמים שהייתי צריכה לסלק אותם, אבל למי יש כוח לנסוע עד המרפאה בתל אביב או בחיפה, במיוחד לאור העובדה שכבר לא חזרתי למצב של לשכב במיטה ולא לעשות כלום,” מתוודה יעל. ועוד היא אומרת ש”למרות כל ההסברים שקיבלתי, לפעמים נראה שמדובר במעשה קסמים”.
מה שנתפס כך אצל יעל, יושב על שיטה רבת הגיון מבחינת עדי שאנן וקבוצת המטפלים שלמדה ממנו. שאנן, שלמד רפואה סינית בקליפורניה, נתקל ממש לפני שחזר ארצה בד”ר דווי נמבודריפאד, ממוצא הודי, שחיברה רפואה סינית עם קינסיולוגיה יישומית ועם עוד כמה אינטואיציות בריאות, ומצאה דרך לא רק לאבחן אלרגיות, אלא גם לריפוין המוחלט.
שאנן עבר אצלה קורס, נדלק על השיטה, וכשחזר לארץ החל לטפל באמצעותה. תוך חצי שנה היה ביתו צר מלהחיל את המטופלים. שנה מאוחר יותר הוא נסע להשתלמות אצל ד”ר אורי קניג, פסיכולוג קליני, ישראלי לשעבר, החי בקליפורניה, שפיתח את שיטת נמבודריפאד למשהו משוכלל הרבה יותר עם השלכות עמוקות על טיפולים בתחום הנפש:
INTEGRATED PHISICAL EMOTIONAL CLEARING
אלא שפריצת הדרך הגדולה שייכת, ללא ספק, לנמבודריפאד, שבהשכלתה היא ד”ר לתזונה,לרפואה סינית, ולכירופרקטיקה. הרפואה הסינית קובעת שרגישות יתר היא מצב שבו גורם האלרגן לחסימה בערוצי זרימת האנרגיה בגוף (המרדיאנים), מה שלאורך זמן מביא להחלשות של איברים פנימיים ולרגישות יתר לחומרים נוספים. ד”ר נמבודריפאד לקחה את הגישה הסינית ומצאה את הדרך לסלק את הרגישות. צורת הטיפול קלה לביצוע, וכאן גם גדולתה של נמבודריפאד. שהרי היום יש כמה דרכים לא קונבנציונליות לאבחון אלרגיות, אבל הטיפול הוא בעצם להימנע ממגע או חשיפה לגורם לרגישות ותו לו. היא הראשונה שמצאה דרך פשוטה, הגיוני וקלה כל כך לביצוע, המשחררת את המטופל מהרגישות לכל ימי חייו: המטופל מחזיק בידו את החומר שהוא רגיש אליו, כשהמטפל לוחץ בנקודות שונות בגוף (נקודות- אקופנקטורה), ומחזק בכך את האיברים הרלוונטיים ופותח את החסימות שנוצרו בזרימת האנרגיה. הלחיצות, לפעמים גם בתוספת תמיסות הומיאופתיות מיוחדות, גורמות לשינוי הזה להפוך לקבוע. והאבחון ? מה מביא את המטפל להחליט שמישהו אלרגי דווקא לאמלגם, למשל, חומר שבו משתמשים הרופאים כדי לסתום חורים בשיניים ? כאן נכנסת בדיקת התנגדות השרירים המאפשרת קבלת מידע מדוייק מתת המודע של המטופל. כשמטופל מחזיק מבחנת זכוכית שבה מצוי האמלגם, יכולת ההתנגדות של השרירים בידו היא אפסית, והמטפל המבקש מהמטופל להתנגד להורדת ידו יוכל בקלות לראות אם השרירים מתנגדים או לא. אם היד צונחת ברפיסות, ברור שהמטופל אלרגי לאמלגם, ואז מעבירים אותו סדרה של לחיצות לשחרור החסימות.
אלא שנמבודריפאד השאירה את המטפלים במצב של גישוש באפילה. איך להגיע דווקא לאמלגם בכל השרשרת האפשרית של חומרים הגורמים לרגישות יתר. היא הדריכה אותם לטפל במרכיבי מזון בסיסיים לפני טיפול בכל דבר אחר, אבל לא מצאה את הדרך לאבחן איזה אלרגן גורם לאיזה סימפטום, ולא את הדרך לשאול את הגוף מה סדר הטיפול הרצוי ומה משכו. היא גם הגיעה בשיטתה לאפשרות לסלק רק אלרגן אחד או קבוצה אחת של אלרגנים בטיפול אחד, בעוד שבשיטת אייפק ניתן בכל טיפול להתמודד עם כמה גורמים, ובכל ביקור לערוך מספר טיפולים.
ד”ר אורי קניג, שהוא ד”ר לפסיכולוגיה ולמד את שיטת נמבודריפאד, הוסיף עליה התמחות אצל ד”ר סקוט ווקר, ד”ר טים קמפבל וטפאס פלמינג ויצר את אייפק. האייפק יצרה פריצת דרך שנייה משמעותית. היא מקצרת בהרבה את דרך האבחון באמצעות שאלות המופנות אל הגוף דרך השרירים, מאתרת במהירות את הגורמים העכשוויים לסימפטום כדי שאפשר יהיה לטפל בהם מיידית, עד כדי כך שניתן להפסיק התקפי אלרגיה פעילים תוך זמן קצר ללא שימוש בתרופה כלשהי. וכך כשנשאלת השאלה איך מכל החומרים בעולם מגיעים דווקא לאבחנה שמדובר ברגישות לאמלגם, המטפלים שואלים את הגוף באמצעות מבחן השרירים (שאלות שהתשובה אליהן, כמובן יכולה להיות כן או לא) מהו סוג האלרגיה, ואז נעזרים בשורה של מזוודות קטנות המכילות מבחנות קטנות שבהן אלפי חומרים שונים ומשונים כמו סוגי מזון, חומרים טבעיים, חומרים מלאכותיים, מתכות, מינרלים, חומרי ניקוי והדברה, אבק, טחב, שערות של בעלי חיים, גורמי זיהום אוויר, ווירוסים ונגיפים. כשיגיעו לאמלגם, יניחו את המבחנה הנושאת את החומר בידי המטופל ויתופפו על גבו לאורך חוט השדרה הלוך וחזור כמה דקות, בהתאם לצורך של הגוף (לאורך חוט השדרה יש נקודות הקשורות לאברים בגוף ולמרידיאנים. מניין הדקות גם הוא מתקבל משאלה של הגוף בעזרת השרירים).
בצורה זו נעשית בעצם פעולה של תכנות מחדש של הגוף. הגוף לומד להפוך את החומר שהיה רגיש אליו מאויב לידיד. כשהגוף נמצא במגע עם החומר, מחזקים ופותחים את זרימת האנרגיה בעזרת תיפוף. החידוש המשמעותי הנוסף בשיטת אייפק הוא הטיפול בגורמים נפשיים. ד”ר קניג יצר טכניקה חדשה שבעזרתה ניתן לנקות טראומות, רגשות תקועים ככעסים, פחדים פוביות וכיוצא באלה.

בשנת 98´ טיפל שאנן בארבע נשים שהותקפו מינית בילדותן, ולמרות הטיפולים הנפשיים שעברו לא הצליחו להשתחרר מהטראומה. הטיפול בשיטה זו, הן מעידות, עזר להן להשתחרר סופית מהסיוטים.
שאנן, 35, יליד חיפה, בטוח שהדרך שעשה אל השיטה הזאת אינה מיקרית, אף שהמפגש הראשון שלו עם הרפואה האלטרנטיבית היה אחרי הצבא, במסגרת טיול למזרח. הוא לקח קורס במסאז’ תאילנדי מסורתי, שאותו, הוא מודה, עשה רק כדי לשפר מהלכיו אצל הבנות, וכך, אף שלמד יחסים בינלאומיים באוניברסיטה בירושלים, מצא עצמו מעמיק את לימודיו בשלוחה הירושלמית של בית הספר לריפוי טבעי של תנועת הטבעונים והצמחונים (היום המכללה לרפואה משלימה בתל אביב). אחר כך עבר קורס מתקדם בשיאצו וברפלקסולוגיה, וב-91′ נסע לקליפורניה, שם למד לתואר שני ברפואה סינית במשך ארבע שנים. לקראת החזרה לארץ עשה את הקורס של נמבודריפד ונדלק. כשחזר ב-95′ התחיל לטפל בשיטה הזו והבית שלו, שהיה אז גם הקליניקה, הלך והתמלא במטופלים שהעבירו את הבשורה ממש מפה לאוזן, וגרמו לכך שהיה צריך להקים מרפאה. שאנן אומר כי המטרה בפתיחת המרפאה היתה לא רק להגדיל את מספר המטופלים, אלא גם להכשיר וללמד מטפלים ולהעמיק את המודעות לאפשרויות הטיפול והריפוי בשיטה החדשה.
לא בזמן מסאז’ תאילנדי אלא דווקא בעת הקצרה שלימד בבית הספר מדיסין ב-96′ פגש את אשתו לעתיד, סיגל. היא היתה סטודנטית לרפואה סינית שנה ד’ ולא האמינה למילה אחת שיוצאת מפיו בנושא שיטת נמבודריפאד. “הוא נראה לי מעופף”, היא נזכרת, אבל את האלרגיה שלה לעגילים ממתכת, לביצים ולבצל הוא העביר מהר מאד, ואז גם היא זנחה את השיטה הסינית המסורתית ונרתמה לפיתוח המרפאה. בקיץ 97′ נסעו הזוג הטרי שאנן לירח דבש בקליפורניה, ושם, במסגרת סימפוזיון סביב שיטת נמבודריפאד, נחשפו לחידושים של קניג, לשיטת האיפ”ק, ועדי שאנן חזר להשתלמות מעמיקה כמה חודשים מאוחר יותר. סיגל עומדת בימים אלה להתחיל בניהול המרפאות, בינתיים בתל אביב, חיפה ונתניה, לאחר לידת שני בנים בהפרש של שנה זה מזה. במקביל מארגן שאנן מדי חצי שנה סדנאות למטפלים ולפסיכולוגים, בשיתוף עם ד”ר קניג. הסדנאות הן במסגרת תפיסתו שיש להרחיב את מעגל המודעים והעובדים בשיטה הזאת, וכמובן משום שידיו מלאות עבודה, ואינו יכול לעמוד בלחץ הפונים ההולך ומתגבר.
בינתיים נוצרה קבוצה גדולה של מטופלים, רובם ילדים ותינוקות שהצליחו להיפטר מבעיות של אסטמה. הצלחות רבות יש בטיפול בבעיות עור קשות, כאבי ראש ומגרנות, בעיות עיכול (קרונס, קוליטיס ואחרות), חידקים, וירוסים ופרזיטים למיניהם, הורדת לחץ דם, הורדת ערכים של סוכר, של טריגליצרידים וכולסטרול. יש בטיפולים הללו גם בשורה גדולה לחולי צליאק הרגישים לגלוטן, שבסדרת טיפולים אפשר לגאול אותם מהר מהצורך להמנע מאכילת כל מה שמכיל קמח רגיל. יש הצלחה בטיפולי פריון, באבחון ובסילוק האלרגיות לחומרים שבהם משתמשים הרופאים הקונבנציונליים לזירוז תהליכי ההריון, ונרשמה הצלחה מרשימה בטיפולים בפעילות יתר או פעילות נמוכה של בלוטת התריס, והרשימה רק הולכת ומתארכת.
אלא שבצד המרוצים והמאושרים שפיהם מלא שבחים מקיר לקיר מצויים המאוכזבים. בשיחות איתם התברר שהתייאשו שלא ראו תוצאות כמובטח. תשובתו של שאנן לכך היא שכאן מצויה הבעיה המרכזית: יש לגמור את כל סדרת הטיפולים המתבקשת, אף שהדרך לפעמים נראית ארוכה ולא זולה, ומדי פעם צץ לו אלרגן חדש וחצוף שנותן הרגשה כאילו מדובר במשהו אינסופי. כל הפסקה באמצע הדרך, הוא מזהיר, לפני שסולקו כל הרגישויות, יכולה לגרום לאבדן השיפור הסימפטומטי שהושג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

2 + 5 =

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>