מעי רגיז

מעי רגיז – טיפול ארוך טווח
המעי הרגיז, כשמו כן הוא : מעיים רגיזות, שמייצרות אי נוחות בהוצאת הפסולת – הצואה מהגוף. לרוב זה מלווה או בשלשול חריף או בעצירות, תהליך ההתרוקנות מלווה בתסמינים תחושתיים לא נעימים, בעיקר לפני עם סוג של הקלה אחרי.
לרוב הטיפולים הקונבנציונליים כוללים שינוי תזונתי ותרופות ובחלק מהמקומות מומלץ גם טיפול פסיכולוגי.
מיכל (בת 49, שם בדוי)) הגיעה אלי לטיפול בסוף שנת 2013, כדי לטפל בבנה.
לאחר מספר טיפולים בבן, העלתה מיכל את הקושי שהיא חווה במעיים. היא חוותה התקפות לעיתים פעמיים בשבוע של התרוקנות מהירה מאד עם דפיקות לב מואצות והזעה שהתרחשו לרוב בערב לפני השינה.
כשהתחלנו את הטיפול לא ידעתי אם נוכל לטפל ולהקל על מצבה של מיכל. הסימפטומים היו ברקע ולא היו העניין בטיפול, היה ברור למיכל שישנם חלקים בעברה שיש להתייחס אליהם, אמונות וטראומות שחוותה.
היא גרה במשפחה שבה לאבא היו חיים כפולים, הוא חי עם אישה נוספת מחוץ לבית, בצורה לא מדוברת אבל ידועה במשפחה המצומצמת, המורחבת ובקהילה המקומית. לעיתים בחופשות הקיץ האבא היה נוסע לחופשה ארוכה למספר שבועות כחלק מתפקידו במקום עבודתו כאשר היה ידוע שהוא למעשה מבלה במקום אחר עם אישה אחרת.
אימא של מיכל תפקדה בעיקר בצד הטכני של הבית, והיתה עסוקה ברחמיים עצמיים ונוקשות כלפי הילדים, מלווה בדיכאון ואפתיה למצב שנקלעה אליו ולא היוותה מקור חם ואוהב עבור מיכל. מיכל למדה לגדל את עצמה לבד ללא עזרה, תיווך או אהבה בתהליכי החיים.
באחד הטיפולים, היא סיפרה חוויה שייצגה את הסיטואציות האבסורדיות שאליהן נקלעה מדי פעם: כשהיתה בגיל היסודי בטיול מבית ספר של מספר ימים מחוץ לבית, ראתה את אביה (שהיה מורה בבית ספרה ) מבלה / ישן עם בת זוגתו האחרת, כאשר גם חבריה של מיכל עדים למצב הזה. חוויה זו ועוד חוויות אחרות היו מעבר למה שיכלה לשאת ולעכל. ולמעשה , מערכת העיכול של מיכל ספגה את כל הכעסים והרגשות הלא מדוברים על חייו של אביה. מערכת העיכול לא נרגעה לרוב ונשארה עם איום מרחף באוויר שאולי יום אחד האבא יעזוב ולא יחזור וכשהוא נמצא הוא לא באמת נוכח יחד איתם. עולם המושגים של מה היא אהבה, משפחה ואמון ביחסים נפגע כל כך עמוק שלקח לגוף הרבה זמן לנקות טראומות ואמונות רבות כדי להשתקם ולשקם את המתח שהיה עצור.
בנוסף לקושי מול אביה מיכל חוותה אחות שתפקדה לה כמו אם אך ללא יכולת אמיתית של הכלה, חום ואהבה, מה שגרם ליחסי אחיות להיות לא ברורים ולא מתואמים לציפיות והיכולות של כל אחת . באחד הטיפולים עבדנו על האישרור של לאפשר לתאים בגוף להרגיש עצב וצער על החוסר ביחסי אחיות, סוג של השלמה עם העבר וניקוי הכאב והקשר שנשאר תקוע בעבר.
חלק מההתקפות של המעיים היו קורות אחרי מפגש עם משפחתה ששחזרו שוב ושוב משפחה ללא הבעה רגשית, ללא חום ומגע . בטיפול שחררנו רגשות של עצב וצער על כל השנים שלא חיו כמשפחה ומיכל לא חוותה כלל שמחה, חום ואהבה. חזרנו בטיפול למצבים בהם לא היה עיבוד של הרגשות והצרכים שמיכל היתה זקוקה בשביל לגדול בצורה פתוחה ורגועה.
הבדידות שאותה חוותה מגיל צעיר הרגילה אותה לחיות ביחסים ללא אמון ועם פחד גדול שאולי כיום הבן זוג יעזוב אותה, וינטוש כפי שנטשו ההורים את ההמשפחה. (האימא לא נטשה פיזית, אבל נטשה רגשית את הטיפול הרגשי בילדים).
החלק המשמעותי שקרה בטיפול היה שהיא החלה לקשר בין הרגשות שהיא חווה לבין ההתקפים של המעיים. היא החלה להבין את הקשר בין הגוף שלה למצב הפסיכולוגי המייאש שחוותה. ההתקפים כבר לא נחוו ללא שליטה והיא הבינה מה מנהל את ההתקפים, והם לא נשארו בגדר חידה לא ברורה.
הבדידות שהיתה הרגש המרכזי בחייה החלה להתמוסס והיא אפשרה לעצמה לקבל יותר חום ואהבה מהסביבה הקרובה. התוקפנות והנוקשות התמוססו עם כל מגע וחיבוק שהיא החלה לאפשר לעצמה לקבל מהמשפחה שלה. אחרי מיפגשים משפחתיים בהם אביה ביקר וגם אחיה, היא החלה להרגיש רצון לתקשר ולהתקרב על אף הכעסים והפחדים שליוו כל ביקור.
מיכל עברה תהליך של השלמה ופרידה מהרצונות של הילדה שיהיה ויקרה משהו אחר בקשר עם הוריה והאחים . היא החלה להפנות יותר תשומת לב וקשב למשפחתה כיום, עם פחות כעס ויותר הבעה של חמימות.
מטיפול לטיפול מספר ההתקפות ירד וגם העוצמה של דפיקות הלב והתופעות שהתלוו להתקפים.
כיום היא חווה תהליכי עיכול והתרוקנות רגילים ללא תופעות מיוחדות.
תמי רייס
מורת אייפק ומטפלת מומחית