האם מטפל אייפק דואג לעצמו, באמת

מטפלים חברים יקרים.
לפני כשבוע העברתי סדנת קלפים להורים לילדים חריגים, במהלך הסדנה נתקלתי כמו בסדנאות רבות בעבר בתגובות העוצמתיות המתעוררות בהורים בעודם מתמודדים עם הצרכים המיוחדים של ילדיהם. שאלות בדבר היכולת להתמודד, הקושי לפגוש מקומות חלשים בארועים המצריכים חוסן רגשי , האתגר להישאר ולשמור על ה”סנטר” ועל בטחון עצמי בתקופות של חוסר וודאות .תוך כדי תהליך העבודה ותהליכי המודעות הנחווים בסדנה הרהרתי בתלמידי הרבים, ובמספרם ההולך וגדל של מטפלים אלטרנטיביים, מטפלי אייפק ואחרים. על האתגרים הרבים העומדים בפניהם, ועל סיטואציות שמעירות קולות רדומים , מפגשים המייצרים תחושה של אי נוחות , שעמום, לחץ, עצב, שמחה, ספוק וכד’ האם גם אתם כמוני, מתייחסים למקום המיוחד של המטפל בתהליך ? האם אתם רואים עצמכם ככלי טיפולי חי נושם מרגיש, אשר יש לטפח ולהזין אותו על מנת שיהיה מאוזן, מתי לאחרונה טיפלתם ביכולת ההכלה שלכם כמטפלים, ביכולת להיות כנים עם עצמכם לגבי רגשות שצצים עקב טיפול כזה או אחר? בסמינר אייפק החדש להכשרת מטפלי איפק הנפתח בימים אלו. אני מתכוונת להתמקד ולהקדיש זמן רב יותר לתהליך האישי שעובר כל תלמיד בדרך להכשרה ואדגיש שוב ושוב שימת לב . בפאן האישי אני מזמינה אתכם להיות ערים לתחושותיכם בעת הטיפול עצמו, וכמובן לאחריו להיות כנים ביחס לרגשותכם , אם יש צורך לרשום לעצמכם הערות ולהתייחס אליהן במיפגש שלכם עם עצמכם. ואל תשכחו גשו לסופרויז’ן על מנת לקבל הדרכה בברכת הצלחה,

ד”ר חמד מידן
יועצת ומרצה בקורס מטפלי איפק – איפק

מחשבה אחת על “האם מטפל אייפק דואג לעצמו, באמת

  1. פורסם ב 13 לאוקטובר 2013
    תמיכה , קבוצת עמיתים וסופרוויז’ן
    בהצלחה בסמינר החדש .
    אני שמחה לקרוא על הכוונה להתמקד בתהליך האישי של המטפל במהלך עבודתו .
    ונראה לי חשוב לשקול להוסיף לסיליבוס קורס מטפל מטופל שיעביר פסיכולוג כפי שמתקיים במסלולי לימוד במקצוע הטיפול .
    זה אחד הכלים המשמעותיים שקיבלתי כשלמדתי פסיכותרפיה הוליסטית בנושא הגבולות והציפיות בטיפול בעיקר, זה מאוד עזר לי בהתחלה ועוזר לי גם היום .
    ודבר נוסף : לימוד בקבוצת עמיתים .
    ללמד וללמוד להעזר בקבוצת עמיתים , לשתף בתיאורי מקרה של טיפולים מורכבים ולהשתתף בתיאורי מקרה של מטפלים אחרים . זה מרחיב את יכולת ההכלה של המטפל , פותח כיווני טיפול חדשים ומאפשר התפתחות וטיפול דינמי יותר .אני יודעת על מסלולי לימוד שמלמדים ומתרגלים בהם באופן מובנה את השיתוף בקבוצת עמיתים וזה משמעותי וחשוב במקצוע שלנו לקבל תמיכה .סיום לימודים הוא התחלת הדרך למטפל. וקבלת תמיכה וסיוע בשנה הראשונה עשויה לעיתים להיות מה שיקבע אם מסיים הקורס יהיה מטפל במקצועו .רוב הסטודנטים שסיימו איתי לימודי פסיכותרפיה הוליסטית ואת הקורס הראשון באייפק לא מטפלים היום . כל אחד מסיבותיו , אבל אני משוכנעת שאם היה להם מערך תמיכה אחרי שסיימו לימודים חלקם היה מצליח להתמודד עם הקושי , חוסר הביטחון והחרדה שמאפיינים את הטיפולים הראשונים והיו מתבססים במקצוע הטיפול .
    וכמובן וכמובן סופרוויזן .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

17 + = 23

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>