למה קל לי לראות באחר את מה שקשה לי לראות בעצמי

למה קל לי לראות באחר את מה שקשה לי לראות בעצמי? אנחנו כמטפלי אייפק יכולים להיתקל בשאלה זו במקרים בהם אנחנו רואים איך מטופל “נתקע” במצב בו כל כך ברורה הדרך לפיתרון והיא או הוא, כאילו בעקשנות, נמשכים שוב ושוב לדרך בה אין הרבה תועלת ואשר רק יכולה להוביל את המטופל הרחק מפיתרון.להיות בעמדת מטפל אייפק נותנת לנו עמדה יחסית גבוהה מול מטופל הסובל ונאבק להרגיש יותר טוב. עמדה גבוהה זו היא כמובן זמנית ואינה מעידה כהוא זה על כך שמטפל אייפק נמצא באמת בעמדה גבוהה מול מטופליו תמיד. כשם שמטפל אייפק נמצא בעמדה גבוהה יחסית, הרי  שהמטופל נמצא בנקודה נמוכה יחסית. נקודה בה אדם נפתח להראות את חולשתו, היא נקודה בה הוא נמצא באופן זמני במצב של פגיעות וחולשה. רק במצב זה ניתן לעזור לאדם. זה קשה לכל בני האדם להיכנס למצב חולשה זה במודע, ורבים ישאו את כאביהם בתוכם ולא “יראו” אותם לאחרים, רק כדי לא להרגיש חלשים ופגיעים.
ובהיות מטפל אייפק בן אדם כמו כולם, כללים אלו חלים גם עליו. באותם רגעים בהם הוא חווה את המטופל נאבק כביכול כנגד הזרם ולא הולך בדרך הכל כך ברורה לו, למטפל אייפק, כנכונה והמובילה לריפוי מהיר, עליו לזכור שגם הוא נתקל בחייו ברגעים דומים בהם הוא שואל את עצמו למה אין לו אומץ לאמר את האמת בצורה ישירה לאדם קרוב, למה אין לו אומץ לפנות לבדיקה רפואית עמוקה יותר נוכח סימפטומים מתמשכים שאולי מצביעים על בעיות עמוקות יותר, למה הוא לא מתפטר ממקום עבודה רע ועוד ועוד.
אני מאמין שבני אדם פונים ברובם לעבוד בתחומים בהם בצורה מודעת יותר או פחות הם מנסים לפתור מצבים בלתי פתירים בתוכם, להתגבר על פחדים, להוכיח לעצמם וכ’ו. אנשים הפונים לענפי הרפואה באים עם רצונות מודעים ופחות מודעים לעבודה זו. מעבר לרצון לעזור לאחרים יכולים להיות רצונות ושאיפות אחרים, נסתרים, לא מודעים, הקשורים בנושא של יחסים עם אנשים הנמצאים במצב פגיע זמנית. כשאדם אינו מודע לתחושת הכוח המתמלאת בו נוכח מצבים אלו, הוא יכול לאבד את רגישותו ואת איכותו כמטפל אייפק עוזר ולעסוק יותר בהשגת צרכיו הלא מודעים בהרגשת כוח. אחד הצרכים בכוח יכול להיות האדרת עצמו כמטפל אייפק מוכשר ביותר, וכאשר הוא נתקל במטופל “סרבן” ה”נתקע” בתוך המצב המסובך ואינו מראה נכונות להרפא (בעיני המטפל), המצב ה”תקוע” יכול לסמן סך הכל את הצורך של המטופל בתהליך איטי יותר, שאולי הוא זקוק ליותר חום וקרבת מטפל אייפק מפני שחסר את אלו בילדותו, ולכן אולי, בצורה לא מודעת מאט את קצב ההתקדמות. מטפל אייפק הזקוק להאדרה, יכול להתרגז ולהיות מתוסכל עם המטופל, ובניסיון שלו להאיץ את תהליך הריפוי עלול להזיק יותר מאשר להועיל למטופל.
ואלו הנקודות הקריטיות למטפל אייפק להסתכל בעצמו עם כל הקושי, ולנסות לראות לאן אצה לו הדרך כאשר המטופל זקוק לתהליך יותר ארוך, כשלמטופל כואב אך הוא אינו מראה סימנים של רצון להתקדם מהר לקראת פיתרון. תחושות קשות של תסכול, אכזבה, כעס, איבוד ביטחון עצמי אצל מטפל אייפק, יכולים להראות אפשרות בה קל לו יותר למטפל אייפק, לראות במטופל את מה שקשה לו לראות בעצמו.
אשמח לתגובותיכם,

דר. אורי קניג
מפתח שיטת טיפול אייפק