מחלת העתיד וטיפול אייפק בחרדה

“מי שיכול להיפטר ממחלת העתיד יכול להתמקד בהגשמת הייעוד לשמו הגיע לעולם”
גיאורגיו גורדג’ייףכמטפלי אייפק אנחנו מכירים מזה זמן רב את הכוח של תפיסות עבר סובייקטיביות ברגעים קשים, וכיצד תפיסות אלו, כאשר לא נפתרו בזמן אמיתי כשהן קרו, מובילות לכאבים חוזרים ונשנים בהווה. כאבים אלו מושלכים על אנשים ומצבים בהווה ואנחנו נוטים הרבה פעמים להאשים אחרים בכאבינו ובצרותינו, מבלי להבחין שהעבר למעשה מדבר מגרוננו.
הכאב כואב ואנחנו נעשה כל מה שניתן כדי להימנע מהכאב. הכאב הצפוי מייצר פחד. וכשאנחנו לא מסוגלים להבחין בין עבר להווה, כאב העבר חולף דרך ההווה, מנציח את הכאב ונורה אל העתיד. ככל שהעבר כואב יותר כך גדול יותר הפחד מתחושת הכאב אותו נרגיש בעתיד. והפחד מהכאב מייצר ניבויים, פחדים, מתחים, אותם אנחנו מביעים באמצעות המילים, היוצרות תסריטים עתידניים אותם אנחנו חווים בדימיונינו פעם אחר פעם ללא ליאות, במין מטרה נסתרת של הפחתת הכאב הצפוי. אך הכאב הצפוי אינו מגיב להעלאת הגירה של התסריטים העולים וחוזרים בדימיונינו, והוא כואב שוב ושוב, כפועל יוצא של ריבוי התסריטים בדימיונינו.
כמטפלי אייפק – איפק, אנחנו מודעים לכוח העצום של המילים על מערכת גוף-נפש-נשמה. המילים אותן אנחנו כותבים בפתקים הטיפוליים, אם בצורה של רשימות מילים הנלקחות בתהליך האבחנה באמצעות כלי הטיפול השונים או בצורת אישרורים למיניהם, הן למעשה הוראות אנרגטיות איך להתנהג רגשית-רוחנית. הוראות אלו מתפעלות את תהליך הריפוי המביא להקלה בסימפטומים בטווח הקצר ובפתרון מחלות כרוניות בטווח הארוך. אם כך, מהו ההבדל בין העוצמות של תסריטים עתידניים במוחנו המנסים להפחית כאב, לבין הכתוב בפתקים הטיפוליים? ההבדל הוא שבפתקים הטיפוליים, מה שכתוב הוא מה שאליו מתכוונים באופן ישיר וללא כוונות נסתרות. בתסריטים בראשנו, יש כוונות נסתרות של הפחתת הכאב. אך אנחנו בדימיונינו, לא מתעסקים עם הכוונות הנסתרות אלא נותנים הוראות לנפש בעצם מהות ראיית העתיד הכואב שמכיל התסריט.
התסריטים הדימיוניים הלא ישירים הללו, יכולים להיות מתוחכמים וזדוניים, בהם התסריטאי מכניס עצמו למצבים בהם הפחד מהכאב שיגיע הולך ומשתלט עליו. ככל שהוא “חושש” ממה שיקרה, “מרגיש” מה הולך לקרות, “מאמין” שאין דרך לצאת ממה שעומד לקרות ועוד כהנה וכהנה שלל תסריטים, כך הוא מעניק לנפש את כוח ההוראות באותה עוצמה בה אנחנו כמטפלי אייפק כותבים את ההוראות הטיפוליות בפתקי הטיפול.
לא הייתי רוצה להיתפס בעיניכם כמטיף להימנעות מהסתכלות על העתיד. ההיפך הוא נכון. ראשית, כוח האינטלקט בו ניחן האדם לעומת החיה, מעניק לנו את יכולת התכנון. ללא תכנון נאות של הפעילות הבאה שלנו, של היום, השבוע, החודש, השנה, תכנון מטרות ארוכות טווח, חיינו יהפכו לתוהו ובוהו אנרגטי. שנית, עולם הציפיות שלנו יכול להתגייס באופן מודע להתכוננות לחוויית חוויות חיוביות בעתיד שלנו. ומה בעצם אנחנו כותבים באישרורים שלנו הרבה פעמים אם לא התכוננות עתידית לצפות באירועי חיינו השונים בצורה חיובית?
אם אני צופה כאב, יש לשער שכאב יבוא. אם אני צופה הנאה, יש לשער שהנאה תבוא.
יש לי מטופלת האוהבת לאכול, אוהבת טעמים ומוכנה להתנסות בהרבה אפשרויות אוכל. אך מסיבות שונות הקשורות בהיסטוריה של טראומה, היא חששה וצפתה הרבה פעמים שבטנה תכאב ושהיא תקיא בעקבות אכילת כל סוג של מזון. ובכן . . . ניחשתם נכון. כל פעם שהיא הרשתה לעצמה להידרדר לתסריטים אלו, אכן אלו התגשמו, ולא נותר לה אלא, להגיד לעצמה ולי לאחר מעשה: “אתה רואה? ידעתי”. הטיפול שלה כלל עירוב של שיחה אינטלקטואלית על הכוח של מחלת העתיד והבנת המנגנון של אישרורים שליליים עם טיפולים אנרגטיים שבעיקרם כללו אישרורים חיוביים. וראה זה פלא, בעיות כאבי הבטן, ההקאות והפחדים חלפו כלא היו.
ישנו גבול עדין בין תסריטי עתיד חיוביים ו/או שליליים שבסופו של דבר פועלים לטובתנו, לבין תסריטי עתיד, בעיקר שליליים, המכריעים אותנו. הגבול העדין הזה מוגדר על ידי רמת המודעות שהאדם שומר בתוך תהליך חייו, לחיות בזמן הווה, והיכול לקלוט בעוד מועד את הפוטנציאל השלילי של היסחפות לתוך שיטפון של תסריטים עתידניים המייצרים כאבים נפשיים/גופניים בלתי ניסבלים.
אדם הניסחף לתוך רצף התסריטים העתידניים אנחנו מכנים “אדם חרד” וכשזרם התסריטים מציף את האדם לחלוטין אנחנו מכנים את מצבו “התקפת פניקה”. טיפול אייפק הוא כלי נפלא לעזרה לסובלים מחרדה, התקפי פניקה, ומ FFF על כל צורותיו. המטפל המבין את הדינמיקה של מחלת העתיד של המטופל יכול לעזור לו בצורה רצינית להתחבר אל בריאות ההווה.

דר. אורי קניג
מפתח שיטת טיפול אייפק