בנושא האישרורים – חלק 1

בנושא האישרורים – חלק 1

דר. אורי קניג אוגוסט 2009

מהם אישרורים?

אישרורים מהווים אחד מכלי הטיפול החשובים בשיטת אייפק. אישרור הינו משפט הבונה כיווניות חיובית במטופל ביחס לנושא ספציפי המעיק עליו, וכאשר מחברים את האישרור לאחת משיטות ההתערבות הטיפולית בשימושו של אייפק, אנחנו עוזרים למטופל בצורה משמעותית לפתור את הנושא הנידון, ולקדם את בריאותו. האישרור נוצר באמצעות המערכת המודעת של המטופל ומכוונן אל הרובדים הלא מודעים של המטופל כדי לפתור קונפליקטים, חסימות ולקדם את בריאותו של המטופל
אנסה במאמר זה לנגוע יותר באשר לרציונאל הטיפולי העומד מאחורי אישרורים, לתאר את התבטאות רעיונות האישרורים בחיינו, ולא רק במסגרת טיפול אייפק, ולהבין כיצד האישרורים עובדים על המטופל ומשנים את מערך מחלותיו והסימפטומים מהם הוא סובל.
אישרורים קיימים מקדמת דנא. הם לקחו חלק לאורך ההיסטוריה האנושית ועד לימינו אלה, בצורה של קמעות, קלפי המזוזה, תפילות, עמודי הטוטם בשבטים פרימיטיביים, ציורים על קירות המערות, לכישות אנשי המרפא בשבטי האינדיאנים ובתרבויות שונות, ברכות שנותנים רבנים ביהדות, וברכות הניתנות על ידי ברי סמכא בדתות אחרות, פתקים הנטמנים באבני מקדשים, קברים קדושים, ועוד ועוד.
לאישרורים יש שלושה היבטים אשר מתערבים ומתערבבים זה בזה. הבנת היבטים אלו תקל עלינו להבין יותר את האישרורים:
1. ההיבט האינטלקטואלי
2. ההיבט הרגשי
3. ההיבט הרוחני
ההיבט של הרבה אישרורים יתחיל בהיבט האינטלקטואלי. זהו תוכן מסויים הנכתב ו/או נאמר ו/או נחשב. הרבה אנשים מצפים שעצם אמירת, כתיבת, חשיבת תכנים מסויימים, חלקם חד פעמית וחלקם באופן רציף, תיצור שינוי מיוחל בנושא אליו הם מתכווננים באישרור. לא משנה מהי צורתו או הרכבו של האישרור – כתיבה על נייר, גילוף בעץ, מתכת או פלסטיק, תפילה, שינון משפטים וחזרה עליהם, או בכל צורה בה בוחרים, הציפייה היא שההיבט החיובי שמבוטא באישרור יתגשם במסגרת חיי האדם.
אם ננסה לבודד את ההיבט האינטלקטואלי באופן מלאכותי משני ההיבטים האחרים, הרי שאנחנו עומדים בפני תופעה מסויימת של משא ומתן; האדם המשתמש באישרור מבקש את בקשתו מכוחות עליונים בהם הוא מכיר, בהנחה מסויימת שמצבו יוכל להשתנות רק אם יבקש בקשה מהכוח העליון. כלומר, חוסר בקשה, בעיני המבקש, יכול להתפרש בצורה פסיבית בפנימיותו כהיתקעות במצב, כחוסר אונים, כהודאה בפני עצמו שאין בו היכולת ליצור שינוי. כאן נמצאים באותה הכפיפה הברכה שבאישרור והסכנה שבו.
אנחנו לא צריכים להיות אנשים דתיים בהכרח כדי להודות בפני עצמנו שהיקום, כדור הארץ, החיים האורגניים על פני כדור הארץ, האדם, החיות, הצמחים, אלו, על כל התופעות הכוללות אותם, כל היחסים בין המרכיבים האלו, הם מעבר למקריות באשר לדרך התפתחותם וקיומם בהווה. כל אלו, מעידים על כך שיש סיכוי גבוה ביותר לקיומו של כח עליון, בעל אינטלגנציה גבוהה בהרבה מעבר לאינטלגנציה של האדם, אשר הוא אחראי על שלל התופעות הנ"ל, תופעות הפועלות תוך סדר הרמוני מופתי בתוכן וביניהן.
אל מול כוח כזה, האדם יכול באמת להרגיש כגרגר אבק, חסר יכולת, חסר ערך, ובצר לו, מודה באפסותו ופונה בבקשה אל הכח העליון. כאן אנחנו מתחילים לפגוש את ההיבט השני, ההיבט הרגשי. מצבי חולי, מצבי מועקה וכאב אשר אינם נפתרים על ידי האמצעים המלאכותיים שיצר האדם (הרפואה על שלל גווניה), יכולים לקרב את האדם אל הכוח העליון בבקשה ממנו להעניק למבקש, ריפוי, פיתרון, יציאה מהמצוקה אליה נקלע המבקש ועוד. התקרבות זו יכולה לבוא מתוך רגשות של חולשה וביטול, בהם המבקש באמת מרגיש חסר חשיבות ויכולת שינוי מצבו, ולכן בקשתו כמוה כהטלת עצמו על הכוח העליון עם מסר כמו: "אם אתה לא תעזור לי אני אבוד". זוהי הסכנה בשימוש באישרורים. לבוא בביטול עצמי שהמסר שלו הוא "אין בי כלום ולך יש הכל, לכן, תן לי, ואם לא, אני גמור". כמובן שיש גם ההיבט הרגשי האחר של שימוש באישרורים והוא "אני יכול, אני מאמין בעצמי, אני רוצה, אך יש כאן קשיים הגדולים ממני, ולכן, אני זקוק לדחיפתך כדי שאוכל לעזור לעצמי". כאן נמצאת הברכה שבאישרור.
המסר בדוגמא הראשונה טוען כלפי הכוח העליון "אתה אחראי עלי ובלעדיך אכשל". המסר בדוגמא השנייה טוען כלפי הכוח העליון "אני אחראי על עצמי ובעזרתך אצליח". בשתי הדוגמאות האדם עורך משא ומתן עם הכוח העליון, והמחשבה המעניינת היא שבדוגמא הראשונה במשא ומתן, אחד הצדדים מבקש הכל ולא נותן כלום; האם יהיה כאן כוח עליון שיהיה מעוניין לערוך משא ומתן חד כיווני שכזה? ובדוגמא השנייה, כמאמר הפתגם הידוע, אלוהים עוזר לאלו העוזרים לעצמם, המבקש בא למשא ומתן עם מוכנות נתינה ולא רק נכונות לקבל הכל לעצמו. מכאן, נוכל להבין יותר את עומק הברכה והסכנה הטמונים בהיבטים האינטלקטואליים והרגשיים של השימוש באישרורים.
ובכן, האישרור הינו מסר אינטלקטואלי חיובי המפעיל בצורת השימוש בו את הרגשות ומביא את האדם לחיבור לכוח העליון המתחבר אל הכוח הגבוה בתוך האדם, כלומר, המרכז הריפויי האוניברסלי שבתוך עצמו. כך עובד חלק מהטיפול באישרורים. אך אנחנו, מטפלי אייפק, יודעים משהו נוסף על כוח המלים; אנחנו יודעים מתוך לימוד ומתוך ניסיון הטיפול באייפק, שלא רק המסר התוכני של המילים יוצר את השינוי, אלא, בעיקר, אנו עוסקים באנרגיה המתקבצת מתוך תוכן המסרים של המילים, מגע המילים עם הנייר, עם הדיו, עם צורות המילים, עם הזיעה העדינה של הכותב, של ריחו, של מחשבותיו, של רגשותיו, של אישיותו, של האנרגיה בחדר הטיפולים, האנרגיה בעיר בה נערך הטיפול, האנרגיה בארץ בה נערך הטיפול, ביבשת, בסידור האסטרולוגי של הכוכבים בזמן הכתיבה, במיכלול האנרגיות האופף את האישרור בצורתו השונה, בהיבטו הרוחני.
בהיבט הרוחני, אנחנו יוצרים בתהליך הדיאגנוזה מעין טבלית אנרגטית דמויית צינור אנרגטי בין האספקט הטיפולי הספציפי בו אנו מטפלים, העובר דרך כל מערכות גוף-נפש האדם, דרך המרכז הריפויי, ומתחבר אל היקום שמסביב, וחיבור זה, הוא התפילה, הוא הבקשה של האדם מהכוח העליון לקבל עזרה לעזור לעצמו. הבקשה הזו אינה ברמת התוכן, אלא היא ברמה של אנרגיה עדינה, גבוהה, המתורגמת מן המימד הפיזי של הגוף על מיכלול איבריו ורקמותיו ונוזליו דרך המימד האנרגטי הנמוך של המחשבות, דרך המימד האנרגטי הגבוה יותר של הרגשות ועד למימד הגבוה ביותר של האנרגיה המתחבר אל הכוח העליון. התהליך הזה, הוא פשוט זרימה אינסופית של אנרגיה, בה המילים הן חלק מהזרימה אך הן לא מגדירות אותה.

מעבר לחלק 2