לחיות עם לופוס – מה עושים כשהגוף תוקף את עצמו

לחיות עם לופוס – מה עושים כשהגוף תוקף את עצמו

לחיות עם לופוס – מה עושים כשהגוף תוקף את עצמו

דר. אורי קניג פברואר 2013

מערכת החיסון היא אחת ממערכות הגוף המופלאות ביותר. היא סמויה ולא נראית אך מגיעה לכל מקום בגופנו. היא מתפקדת כמערכת צבאית לכל דבר. מזהה "אויבים", תאים זרים שמנסים לפלוש לגוף, רעלים ותאים מזיקים, מגייסת מיידית תאים "לוחמניים" שמתקיפים ומחסלים את הגופים המאיימים ומזיקים לגוף וכשמסיימת את תהליך החיסול, חוזרת לבסיס למנוחה ותפקוד של "פטרול ובקרה".
ברוב המקרים מערכת החיסון מתפקדת באופן יעיל וממושמע ועוזרת לנו להחלים מקשת רחבה של של מצבי חולי : דלקות נגיפיות, פגיעות פיסיות, רעלים, תאים סרטניים ועוד. אבל לא אצל כולם. אצל אנשים הסובלים ממחלות אוטו-אימיוניות, מערכת החיסון פועלת באופן שונה. המערכת פועלת באופן שגוי ומגייסת את כוחותיה לפגוע בתאים ורקמות של הגוף אותן היא מזהה בטעות כגורמים זרים, אויביים ומזיקים. התוצאה – פגיעה עצמית ברקמות ומערכות. תאי מערכת החיסון יכולים לתקוף איבר אחד או מספר איברים וזה גורם לקשת רחבה של סימפטומים בהתאם לאיבר שנפגע.
מחלה מסוג זה נקראת מחלה אוטואימיונית ואחת מסוגי המחלות בקבוצה זו נקראת – לופוס (זאבת בעברית). זוהי מחלה רב מערכתית בה הנוגדנים העצמיים תוקפים את מרכיבי הגרעין של התא ברקמות הגוף השונות. מערכות שיכולות להיפגע כתוצאה מההתקפה הן העור, מפרקים, מרכיבי הדם, מערכת העצבים והכליות. התהליך הוא דלקתי והפגיעה הראשונה היא בד"כ בעור. זה מתבטא בפריחה במקומות החשופים לשמש ובעיקר בפריחה בצורת פרפר על הלחיים וגשר האף. פגיעה במפרקים מתבטאת בנפיחות ובכאב. כמו כן יכולים להופיע פצעים בפה, נשירת שיער וחום גבוה, עייפות ועוד. במצבים מורכבים יותר קיימת פגיעה גם בלב ובכלי הדם, ובמקרים קיצוניים גם בכליות ובמערכת העצבים המרכזית (מח ועמוד שדרה).
דקלה פנתה לרופא לאחר שסבלה מעייפות מתמשכת, כאבי ראש חוזרים ונשנים, כאבי פרקים ופריחות על העור. תחילה חשבה שאלו סמפטומים של גיל המעבר אבל בדיקות רפואיות גילו שהיא סובלת מלופוס. בבדיקות דם ושתן נמצאו נוגדנים וסמנים שיכולים להסביר את פעילות המחלה, הכאבים והסימפטומים שלה. ממצא סטטיסטי מעניין הוא ש 90% מהחולים בלופוס הן נשים. מדענים החוקרים את מחלת הלופוס לא מצאו עד כה סיבות ישירות שגורמות למחלה. חוקרים סוברים שלאנשים שחולים בלופוס יש נטייה גנטית לפתח מחלה זו, אבל גורמים סביבתיים מציתים את המחלה למצב אקטיבי והתלקחות של סימפטומים. גורמים כמו קרינת שמש, מחלה ווירלית, שינויים הורמוליים, פגיעה גופנית, שימוש מוגבר באנטיביוטיקה, סטרס גופני ודפוסי לחץ נפשי כרוניים יכולים להצית את המחלה. סימפטומים של לופוס מופיעים לרוב במחזורים של התלקחויות ונסיגה. מצבי הנסיגה יכולים להימשך שבועות, חודשים ואף שנים בהתאם לסיגנון החיים והטיפול במחלה.

איך מטפלים במחלת הלופוס?
הטיפול ברפואה הקונבנציונלית מבוסס על מתן קורטיזון וסטרואידים במינונים משתנים כדי לדכא ולהקל על הסימפטומים. במקרים יותר קשים משתמשים בתרופות המדכאות את מערכת חיסון. שימוש במינונים גבוהים ולטווח ארוך מלווה בתופעות לוואי וסיכונים בריאותיים. אם אתה או מישהו שקרוב אליך חולה במחלה וסובל מסימפטומים, כדאי שתדע שישנם צעדים ספציפיים שיכולים לגרום לנסיגה דרמטית במחלה ו/או למנוע את חומרת הסימפטומים. חשוב לאמץ סגנון חיים הכולל: מנוחה, כי אלו הסובלים מלופוס יכולים לחוות עייפות שונה מעייפות רגילה. זה אומר לישון לפחות 8 שעות בלילה ולאפשר שינות קצרות במשך היום של כ 20 דקות כל פעם. צריך להקפיד על הגנה מקרינה אולטא-סגולית על ידי לבוש המגן על העור, ולעסוק בפעילות גופנית סדירה בשילוב עם תזונה מתאימה בהכוונה מקצועית. מכיוון שמדובר במחלה כרונית, צעדים אלו יכולים לשמור על נסיגה ממושכת של לופוס, כל זאת באמצעים טבעיים, ללא תופעות לוואי וסיכונים בריאותיים. התייחסות לגוף חשובה בהתמודדות אך בלתי ניתנת להפרדה מהתייחסות למצב הנפשי בהתמודדות עם המחלה. למרכיב הרגשי יש השפעה מרחיקת לכת על עיתוי המחלה וכמובן על חומרתה ומהלך התפתחותה. אפשר לזהות תגובות טראומה ומתח רגשי חזק בסמיכות להופעת המחלה לראשונה וגם בסמוך להתלקחויות חוזרות ונשנות.
בנוסף, תופעות של חרדה, דיכאון וייאוש, יכולים להתפתח כתגובה לחיים בצל הכאבים, המגבלויות וחוסר האנרגיה המתישים, הנלווים למחלה כאשר היא מתפרצת וכמובן דאגה לגבי החמרת המצב בעתיד. מנסיוני בעבודתי עם אנשים שחולים בלופוס מצאתי נטיות לאמונות פנימיות שליליות ותכנים מודעים ולא מודעים שהם מפעילים נגד עצמם, שבתנאים מסוימים יכולים להשפיע אנרגטית ברמה הפיזיולוגית על רקמות ותהליכים חיסוניים בגוף.
טיפול אייפק הוא גישת גוף-נפש לטיפול במחלות כרוניות המתמקדת ביצירת תנאים מתאימים עבור מערכת הריפוי הטבעית בגוף לפעול ביעילות ולאפשר החלמה וחזרה לשיווי משקל. במחלה אוטואימונית כמו לופוס, שבה הגורמים למחלה ולהתפרצותה הנשנית, בדרך כלל אינם ברורים ומשתנים מאדם לאדם, אני משתמש במערכת הביופיבק של הגוף (מבחן השרירים) לזהות את הגורמים הפיזיים, הסביבתיים, התזונתיים, הנסיבתיים והרגשיים הקשורים להתלקחות. באמצעות מבחן זה אני מקבל מידע ישירות מהגוף באשר לדרכים האפשריות לשיפור מצב המחלה. טיפול אנרגטי בחסימות רגשיות תורם לזרימת אנרגיה מחודשת לאיזורים החסומים וזה מאפשר החלמה טבעית.
תופעה נפוצה שנוכחתי בה במסגרת עבודתי עם חולי לופוס הוא קושי לחוות רוגע ושלווה אשר הוכחו באין ספור מחקרים כגורם שמחזק את המערכת החיסונית וגורם להפחתה בכאבי פרקים, גידים ושרירים. בנוסף, היכולת לחוות רוגע עמוק עוזרת בהתמודדות עם תחושות דיכאון וחרדה, ומאפשרת חשיבה חיובית ואופטימית ויוצרת הטבה דרמטית בגוף ובנפש.
שירה הגיעה אלי לאחר שחיפשה טיפול אלטרנטיבי לסטרואידים ומשככי כאבים שקיבלה נגד הלופוס. הכאבים והעייפות הקשו עליה להמשיך בעבודתה האינטנסיבית כמנהלת חברה ואם לשני ילדים חמודים. במהלך הטיפול, חלה הקלה משמעותית ונסיגה של המחלה בעקבות הטיפול הכולל בגופה ונפשה. שירה עשתה שינוי דרסטי בסגנון החיים שלה, הורידה את קצב העשייה המטורף שלה והדרשנות העצמית לעצמאות ומושלמות . "השיעור הגדול שלי בעקבות מחלת הלופוס הוא – לקבל שאיני super women ושלא תמיד אוכל לעשות הכל בעצמי. זה בסדר לפתוח את עצמי לקבלת עזרה מאחרים וזה לא גורע מהערך והכבוד האישי שלי בעיני עצמי".
אחד מתוך 200 איש חולים בארה"ב בלופוס בעיקר בין הגילאים 15-45. אנשים מפורסמים כמו הזמר,seal ניק קנון ושנון בוקס בעלת מדליית זהב באולימפיאדה האחרונה ורבים נוספים הם דוגמא לכך שאפשר לחיות חיים מלאי משמעות, יצירה ואושר ולהמשיך להיות פעילים עם המחלה, וכמה חשוב לפתח מודעות ואחריות אישית לטפל בגוף ובנפש למניעת התלקחויות והתדרדרויות כדי לאפשר בריאות אופטימלית.
היפוקרטס, הרופא היווני המפורסם אמר: " חשוב יותר לדעת איזה מין אדם נושא את המחלה, מאשר לדעת איזו מחלה יש לאדם".