תמונות משפחה וקודים ראשוניים ומשניים במשפחה הגרעינית בטיפול IPEC – חלק 1

מאת ד"ר אורי קניג, אפריל 2008, חלק 1

מבוא

טיפול IPEC מתאפיין בתוצאות טיפוליות חזקות במיגוון רחב מאד של סימפטומים ומחלות, הן בגוף והן בנפש. מטפלי IPEC מצליחים בטיפול זה תודות לגילוי המרתק שבבסיס כל סימפטום ומחלה ישנן סיבות עמוקות יותר להיווצרותן, ישנן חסימות בערוצי האנרגיה, אשר אינן מאפשרות לאנרגיה העדינה של המזונות הפיזיים ו/או הנפשיים להגיע לנקודות שונות במערך גוף-נפש האדם, ולהזינם כראוי. כתוצאה מחוסר איזונים אנרגטיים אלו נוצרות המחלות השונות.

כאשר אנחנו מחפשים בטיפול IPEC את הסיבות להיווצרות הסימפטומים, אסור לנו לשכוח שלסיבות אלו יש גם סיבות, וגם לסיבות לסיבות יש סיבות, ואם נעקוב אחרי שרשרת הסיבות, נגיע בביטחה לילדות, ללידה, להריון, לאווירה המשפחתית בה כל אדם ואדם נולד, גדל, פיתח את "אופיו", את דרכי התנהלותו בחיים וגם את אופי מחלותיו ואת אופי קשייו לעתיד לבוא.

כשעלתה בי בפעם הראשונה המחשבה על קיום יום עיון בנושא חשוב זה של תמונות משפחה וקודים ראשוניים במשפחה הגרעינית בטיפול IPEC, חשבתי על שרשרת הסיבתיות שלפעמים אנחנו, מטפלי IPEC, עוקבים אחריה בטיפולים הדורשים העמקה. העמקה זו באה לצורך עידוד תהליך הריפוי בגופנפש המטופל, ומובילה אותנו לשלבים מוקדמים יותר ויותר בהיסטוריה של המטופל. חשבתי לתומי כמה חשוב לחשוב בשפת טיפול IPEC על אותן תקופות בחיי האדם בהן הכל קורה לכל אחד ואחד מאיתנו, שם מתחיל המיפגש שלנו עם העולם בתוך המיסגרת המישפחתית ושם אנחנו מתהווים, לטוב ולרע. חשבתי לי שכדאי לנו לדון בכל האספקטים של תחילת דרכו של האדם בהתפתחותו, לאו דווקא מנקודת הראות של הפסיכולוגיה ההתפתחותית, אלא, מתוך הסתכלות על התהליך מעיניים של מטפל IPEC. מטפל זה יודע בדרכו המיקצועית לרדת לחקר הדברים, ואם כך, יוכל לרדת מהר יותר ויעיל יותר לחקר תהליכים אלו, אם הוא, מטפל IPEC, יידע לשאול את השאלות הנכונות במבחן שרירים מתוך ידע של עקרונות ההתפתחות ויצירת הקודים הראשוניים והתמונות בחיי המשפחה הגרעינית. זו היתה מטרתו של יום העיון בחודש נובמבר 2006, ומאמר זה, בא לסכם את עיקרי הדברים שנלמדו ביום עיון זה.

ולכם הקוראים, אאחל קריאה מהנה ומגרה לחשיבה.

מהי המשפחה הגרעינית?

כל אדם נולד עם מטען גנטי, מטען רוחני, נשמה, טמפרמנט, תכונות אשר קיבל אותן "במתנה" מדורות קודמים, ממקורות שאינם ידועים לנו בהכרח. מעבר לתרומות אלו, לסביבה בה גדל התינוק, יש השפעה גדולה ביותר על התפתחותו, בכל הרמות, והסביבה הזו היא למעשה אותה משפחה בה גדל הילד. למשפחה זו קוראים "המשפחה הגרעינית".

למשפחה זו יש אנרגיה ייחודית, שהיא תולדה של מיכלול כל האינטראקציות בין חבריה. האינטראקציות כוללות את חיי היום יום במשפחה, את ההרגלים של החברים במשפחה, ההרגלים המישפחתיים, החוקים והנורמות המישפחתיים ואת מערך התגובות הריגשיות של הפרטים זה כלפי זה, במצבי לחץ ובזמני רגיעה..

אופי המישפחה הגרעינית מורכב ממספר אלמנטים היסטוריים שנוצרו בדרך התהוותה. ראשית לכל, הדרך בה ההורים יצרו את הקשר ביניהם; האם היתה זו בינהם משיכה והתאהבות? האם הקשר נוצר מתוך פחד מן הלבד לבד והיתה התפשרות על הבחירה בבן/בת הזוג משני הצדדים ו/או מצד אחד בלבד? מה היתה המוטיבציה להנציח את הקשר בחתונה? האם עיניין, הערכה ומשיכה היו בבסיס ההחלטה, או שמא תחושה של עיסקה מתאימה? הסיבות האמיתיות, המודעות והלא מודעות של בני הזוג להתחתן ולהקים משפחה, סימנו את תחילת הדרך להיווצרות האנרגיה המישפחתית הייחודית.

עולה בזיכרוני מקרה של אדם שהגיע אלי לטיפול בעיקבות משבר רגשי עמוק אותו חווה בעיקבות בקשתה המפתיעה של אישתו להתגרש ממנו. שנים לפני כן, בהיותו מנהל בעמדה בכירה בחברה בה עבד, האמין שהקידום שלו נעצר מפני שהיה רווק. הוא פירסם בעיתון המקומי הודעה בה הוא מבקש לראיין מועמדות להינשא לו. ואכן, שורה ארוכה של נשים התייצבו לראיון ובאחת מהן הוא בחר להיות אישתו. תוך ארבע שנים היא הולידה לו שלושה צאצאים ונתנה לו חזות מישפחתית בוטחת. הוא בליבו היה נשוי למקום עבודתו ואכן מהר מאד קודם להיות סגן נשיא בכיר בחברה. אל אישתו ואל ילדיו התייחס יותר כאל סיפור כיסוי וידע לשמור מרחק ראוי מהם. לכן תדהמתו היתה ענקית לגלות שאישתו הפסיקה לשתף פעולה עם התפקיד אותו ייעד לה, והחליטה שהיא לא רוצה להמשיך לתפקד כבובה בתיאטרון הפרטי שלו.

נושא הילדים וגידול דור ההמשך הוא בבסיס הקיומי של כל היצורים החיים. ועם כל זאת, כמו שנאמר, מותר האדם מן הבהמה, לאדם יש מוח חושב המסוגל לפתח מודעות באשר לצרכיו, תוכניותיו רצונותיו ועוד. וכאן באה השאלה מהי המוטיבציה להביא ילד ספציפי למשפחה ספציפית. יש זוגות שהילד החדש ממלא ריקנות באינטימיות, מין תקווה שאהבת הילד תביא אהבה בין בני הזוג. אחרים יחשבו על גידול ילדים מתוך הצורך להפיג בדידות ולמלא עיניין בחייהם ועוד ועוד, כל משפחה והסיבות שלה.

במשפחה יש אג'נדות גלויות ו/או סמויות. יש סיגנונות תיקשורת, קואליציות שונות, תפקידים במישפחה, כבשה שחורה-אותו אחד או אחת שהמישפחה הופכת להיות "האשמים", "הרעים". להורים יש יחסי חיבה שונים עם כל ילד. לכל חבר מישפחה יש תפקידים ברורים וצפויים. להורים יש ציפיות מילדיהם. לציפיות ההורים יש השלכה על התפתחות ילדיהם. מחקרים מוצאים שככל שציפיות ההורים מילדיהם רחבות יותר, כלליות יותר, כך יגדל הילד להיות מבוגר פונקציונאלי יותר, מאושר יותר, מאשר מבוגרים שגדלו להורים שהיו להם ציפיות ספציפיות מילדיהם.

כל ההיבטים הללו הם חלק ממבנה כל מישפחה וביחד יוצרים מירקם אנרגטי התורם לעיצוב כל היבטי האישיות של הילד, ומניחים את היסודות האנרגטיים ליצירת בריאותו/חוסר בריאותו, בבגרותו.

המשך לחלק 2