התקפי חרדה, התקפי פניקה ומה שביניהם. בטיפול אייפק אנחנו נתקלים בהרבה במטופלים הסובלים מחרדות שונות אותן הם מכנים בשמות שונים: פחדים, פוביות, התקפי פניקה ועוד.
מה שמשותף לכל המצבים האלו הוא מצב המודעות של המטופל. למעשה, המצב התודעתי של המטופל יקבע לאיזו חווייה הוא עלול להחשף. המשותף לכל סוגי החרדות/פחדים הוא רמת חוסר קשר גבוהה של האדם אל עצמו. ככל שהאדם יותר מחובר אל עצמו, מרגיש יותר את עצמו, כך יפחת הסיכוי שייתקף במצבים רגשיים אלו.במצבים של פחדים ופוביות יכולה להיווצר אשלייה של חיבור ברור של האדם אל עצמו. הרי האדם יודע שהוא מרגיש רע במקומות סגורים, במקומות גבוהים, בדיבור מול קהל, בלהתחיל עם בחורה, בלהציג עצמו בצורה נינוחה בריאיון לעבודה חדשה ועוד ועוד מצבים. האדם אומר לעצמו שהוא לגמרי מרגיש את עצמו ומאד מודע למצבים בהם הוא פוחד. אם כך, למה הוא פוחד? מה בו לא בסדר שבמצבים ספציפיים הוא מאבד את הנוכחות והרוגע וחווה פחד? אדם המחובר אל עצמו, המרגיש את עצמו, המודע אל עצמו, נמצא פחות או יותר רוב זמנו במגע עם כל מערכותיו, רגשותיו, זכרונותיו, ומעבר לנקודת התחלה רוטטת ומתוחה בת כמה דקות במצבים חדשים, האדם מסוגל להתארגן על עצמו, להתחבר בצורה קבועה אל המרכז שלו המרגיש "ביחד", ומשם הוא יכול להתמודד עם כל מצב נדרש.
אדם בפחד, נמצא במצבים ספציפיים בפחד משתק, אינו יכול להתארגן על עצמו כלל, ומרגיש צורך עז להימלט מהסיטואציה אותה הוא חווה כמסכנת אותו. למעשה, חל בו נתק מהתודעה המלאה שלו. נתונים אחרים חודרים לתודעה, ואלו, לא בהכרח מייצגים את המציאות סביב לו, אלא, מייצגים מציאות שונה, אחרת, סובייקטיבית, אשר אינה ברורה לו כלל. לכן, הוא נדחף מבפנים למצב של עמדת הישרדות בה הדבר האחרון איתו הוא עוסק הינו "מודעות" אלא, איך לשרוד את המצב בשלום, איך לברוח ממנו, להילחם בו או, לקפוא על שמריו.
לאדם בחרדה קורות תחושות דומות אך הוא אינו מסוגל להצביע על איזושהי סיבה "מודעת" למצבו. במקרים קלים, הוא יוכל לזהות את המתח הפנימי שלו, את תחושות הפחד הלא מוגדרות, ובמקרים קשים יותר תחושות אלו יהפכו להיות אינטנסיביות יותר, ארוכות יותר במשכן, והמודעות שלו תקרא להן "התקפי חרדה".
המקרים היותר קשים יהיו "התקפי פניקה". במקרים אלו לרוב, אין כל סימני מודעות מכינים, אין חרדות, מתחים, תחושות גופניות לא נעימות אלא, התפוצצות פתאומית של פחד עז המציף את ההכרה במלוא עוצמתו, מרגיש לאדם שהכל עומד להסתיים עכשיו. למטופלת שלי קרה דבר זה לא מזמן בזמן שנכנסה למיטה לשינת לילה, ולפני שנרדמה, היכתה בה הפניקה במלוא עוצמתה. בתוך כמה דקות היה כבר אמבולנס בדרך (משפחתה הזמינה בשבילה) כשהיא מרגישה שהחיים אוזלים ממנה ואין ביכולתה לעשות דבר. אחרי כעשר דקות ביקשה לבטל את האמבולנס כשהתחילה להרגע. לקוח אחר, גבר באמצע שנות השלושים שלו, לא נרגע כלל ולכן לא ויתר על האמבולנס. הוא הרגיש התקפת לב בשיא חומרתה המשתקת, ולא האמין שהוא יצליח להגיע בזמן לחדר מיון בגלל מצבו הקריטי. כחצי שעה מאוחר יותר, הסביר לו רופא חדר המיון שבריאותו מצויינת אך הוא חווה התקף פניקה וכדאי שיפנה לעזרה נפשית.
וישנם מצבים בהם המודעות מנותקת עוד הרבה יותר. אין פחדים, אין חרדות, אין התקפי פניקה, אך יש סימפטומים גופניים. הזעה קשה במצבים מסויימים גלי חום פתאומיים, כאבי בטן, ראש, שרירים, איבוד ראייה זמני, חולשה קשה ועוד. על פניו, נראה שהאדם מתחיל לפתח מחלה. ואכן, ישנם אלו שיפתחו מחלה ואלו היו הסימנים המקדימים. אך מה עם אלו שהרופא אומר להם שאין להם שום דבר ואולי פשוט כדאי להם לנוח. בטיפול אייפק, ניתן לעזור לאדם לטפל בסימפטומים ראשית ולאחר מכן, לעזור לו לראות דרך הביופידבק של מערכת השרירים שמדובר בהתקפי חרדה שלגמרי מנותקים מהתודעה ומוצאים את הבעתם ישירות אל הגוף.
ואתם מטפלי אייפק, האם יש לך לכם מה להוסיף, להעיר, להשתתף בנושאים הנ"ל?