הסיבה העיקרית לתחושת קוצר נשימה אחרי ארוחה מלאה היא בעצם אכילת יתר. כשאנחנו צורכים כמויות אוכל הגדולות יותר מהצורך הפיזי של הגוף באנרגיה, הבטן מתנפחת ומפעילה לחץ על הסרעפת (diaphragm). כדי לנשום נורמלי, הסרעפת חייבת מרחב פעולה בה היא יכולה להימתח בזמן שאיפת אוויר ולהרפות בזמן הוצאת אוויר. כשהקיבה מלאה במזון, בעיקר בפרוטאינים ממקורות בשר, שזמן העיכול שלהם נמשך מספר שעות, נוצר לחץ קבוע על הסרעפת ובהכרח זה מטיל מגבלות על תקינות פעולת הנשימה והתוצאה היא קוצר נשימה. במצב של קוצר נשימה, הגוף מתקשה להכניס מספיק חמצן, ואז הנשימות הופכות להיות קצרות, שטחיות ומהירות. זהו מצב בו הגוף נכנס לנשימת יתר. כדי להכניס יותר אוויר אנחנו מוותרים על נשימה תקינה דרך האף ופותחים את הפה כדי לשאוב כמויות אוויר גדלות והולכות. הכמויות האלו חייבות להתאחסן במקום ספציפי המתאים לכך וזהו החלק העליון של הריאות. חלק זה מיועד לאחסן הרבה אוויר שיהיה זמין למצבי לחץ גופני של התעמלות, ריצה, משחקי כדור, מאמץ גופני מתמשך. אך אם אכילת יתר יוצרת מצב דומה, הרי שאנחנו צורכים יותר אוויר ממה שהגוף בכללותו זקוק לו. כאן אנחנו מתחילים לסגל עצמנו לנשימת חזה ולא נשימת בטן, משמעו לא נשימת סרעפת. במצב זה כמויות האוויר הנשאבות פנימה והמכילות כמויות חמצן גדולות בתוכן, לא יכולות באמת לספק את החמצן הנדרש לכל הגוף, ונוצר מצב בו יש עודף חמצן באיזור הריאות וחוסר חמצן בשאר חלקי הגוף. זהו מצב אבסורדי; ככל שאנחנו מכניסים יותר חמצן לריאות שלנו כך כל תא ותא בגופנו מקבל פחות חמצן. כאמור, לקיבה ייקח כמה שעות לעכל את האוכל המועמס עליה, ובזמן זה, מערכת הנשימה סובלת, והגוף כולו נכנס למצוקת חוסר חמצן. כאשר מצב זה של אכילת יתר חוזר על עצמו מספיק פעמים, התגובה העוקבת של נשימת יתר הולכת ובונה הרגל של הכנסת יותר אוויר לריאות כדרך "נורמלית" של נשימה, ובתהליך הסתגלות זה, הולכת ונוצרת בעיית נשימה. אם לאדם יש נטייה גנטית לחולשה במערכת הנשימה, ואם הוא סובל מדאגות וחרדות מתמשכות, אותן הוא מרגיע באמצעות אכילת יתר, הרי זהו המרשם ליצירת הרגלי נשימה קלוקלים. בשלב מסויים אלו הופכים להיות חלק בלתי נפרד מחייו של האדם, ואז, גם אם יקפיד לאכול כמויות קטנות, ולא יכביד על הקיבה, הגוף כבר התרגל לנשום בתוך מערך חירום של הצורך לספק כמויות אוויר גדולות כדי לשרוד, ומצוקת הנשימה הופכת להיות לחלק בלתי נפרד מחייו. רופאים נותנים למצוקות נשימה אלו שמות: אסטמה, ברונכיטיס, אלרגיות, שיעולים כרוניים, נחירות, הפסקות נשימה בזמן שינה ועוד ועוד. האדם שהגיע למצבים אלו עומד בפני שתי אפשרויות: תרופות או חינוך הגוף מחדש לנשום נכון. תרופות נותנות הקלת סימפטומים מיידית אך אינן מרפאות. חינוך מערכת הנשימה מחדש לוקח זמן אך יספק פתרונות רציניים לטווח ארוך. האפשרויות העומדות בפנינו לחנך את הגוף מחדש לנשום נכון הן רציניות ביותר, מעוגנות באלפי מחקרים מדעיים, אך, הן אינן מספקות הקלה מיידית לסימפטומים.
שילוב של טיפול תרופתי עם אימון נשימה מחודש, אימון גופני מתאים, אכילה נכונה וניטרול קבוע של דאגות וחרדות, הוא השילוב המנצח שיעזור לסובלים מבעיות נשימה לשפר משמעותית את מצבם, ובמקרים רבים, לשקם לחלוטין את מערכת הנשימה.

דר. אורי קניג