האבחנה של ADD ו ADHD היא אבחנה ייחודית השונה משלל האבחנות של המערכת הנפשית/התנהגותית. הרוב המכריע של האבחנה ניתן לילדים, לפעמים אפילו בגילאים מוקדמים כמו 4-5. לגבי אבחנת ילדים ובני נוער, שלא בדומה לכל אבחנה המתארת סינדרום ספציפי המורכב מרשימת סימפטומים הרלבנטיים לסינדרום עצמו, הפרעות קשב וריכוז מתארות מגוון רחב של בעיות אמיתיות הנכרכות ביחד תחת הכותרת הפרעת קשב וריכוז – ADD ו ADHD.
במקרים של אבחנת מבוגרים בהפרעת קשב וריכוז – ADD ו ADHD, כשאין להם היסטוריה של סבל מהבעייה בילדותם, האבחנה תהיה פשוטה יותר, ספציפית יותר וניתנת לטיפול יעיל יותר, בעיקר מפני שיכולת התקשורת של המבוגר היכול לתאר מילולית ביתר דיוק מה עובר עליו, גבוהה יותר מיכולת התקשורת של הילד.
בהרבה מקרים בהם אבחנה זו ניתנת לילדים או לבני נוער, המוטיבציה לקביעת האבחנה באה כדי להקל על ההורים והמורים של הילד המאובחן. הקשיים וההתנהגויות אותם מפגינים הילדים, הינן אותנטיות לחלוטין. הילדים המאובחנים אכן מתקשים בתחומים שונים ומסיבות שונות, אך כדי לעזור להם בצורה רצינית ויסודית, צריך להבין מהי הבעייה שלהם, מה המקור שלה, מהי ההיסטוריה של התפתחות המחלה ואיזו התערבות טיפולית ספציפית תעזור להם להשתפר ו/או לפתור לחלוטין את בעייתם.
לפני שניגשים לתהליך זה, חשוב להבין את הסיבות להתפתחות האבחנה עצמה. זוהי אבחנה צעירה במקורה, נושא שלא היתה אליו כל מודעות לפני כ 20-30 שנים. ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה מצד אחד, השינויים החברתיים והתפתחות זכויות האזרח מצד שני, הכניסו את מערכות החינוך מחד ואת ההורים מאידך לתחרות מתמדת של הרצון להתפתח ולהצליח. מערכות החינוך הגבירו את הלחץ על בתי הספר להפגין ביצועים אקדמיים גבוהים יותר ויותר. ההורים פנו לפיתוח קריירות הדורשות הרבה משאבים אישיים, והילדים החלו מוצאים עצמם יותר ויותר בתוך מלחציים של דרישות גבוהות מהם, גם בבית וגם בבית הספר.
ילדים יכולים להגמיש עצמם בקלות להסתגלות לדרישות משתנות מהם, מבחינת השקעת מאמצים בלימודים וביכולת לקבל דרישות משמעת גוברות. אך זה לא אופייני לכל הילדים. חלק נכבד מהילדים מתקשה להסתגל אל המציאות בה תקופת המשחק בחיים נגמרה מהר מידי והם מתקשים להסתגל לסט חדש של חוקים ודרישות שלא בהכרח מתאימות לשלבי התפתחותם. ילדים אלו ייטו למרידה בסביבה מתוך עצמם, מבלי שהם יהיו מודעים בהכרח לנטיות אלו. למרידה הזו יש הרבה היבטים, סיבות, מטרות והם הופכים להיות "גורמים מפריעים" למהלך התקין של החיים מסביב להם.
לכן, הלכו ונוצרו לחצים פוליטיים חזקים מצד כל המערכות בהן הילד גדל ומתפתח, "להקל" על הילד על ידי התערבות תרופתית, שהיא קיצור הדרך הכי משמעותי מ"יש בעייה" ל"הבעייה נפתרה". האמת היא שהבעיות לא באמת נפתרות תחת טיפול תרופתי אלא, בעיקרן, ממוסכות ונדחות לשלבים אחרים בהתפתחות הילד. בתוך ריבוי הדרישות המוטלות על הילד, ישנם מרכיבים שלא נבדקים ביסודיות ויש נטייה לפנות אל הפתרונות הקצרים והממצים.
כאן באה הנחיצות הגבוהה של טיפול אייפק. טיפול זה, מסתמך על איסוף אינפורמציה על המטופל באמצעות פידבק של מערכת השרירים בגופו. מערכת השרירים הינה חלק מהמוח הלא מודע שמנהל את חייו של כל אדם ואדם. נוכל למצוא מידע עשיר ומדוייק על כל מה שקורה לילד בזמן הווה ומה הוביל אותו בעברו לפתח את בעייתו.
נמצא ש:
- לילד אחד יהיה חסר חמור בוויטמין B שישפיע על הפיזיולוגיה של מוחו; אספקה של וויטמין B ממקורות טבעיים עשוייה לפתור את בעייתו במהירות
- לילד אחר תהיה בעיית ראייה או שמיעה שיקשו עליו את קליטת החומר הנלמד, ומכיוון שלא יתלונן על כך במישרין, בעיקר מפני שהוא ילד, הוא יכול למצוא עצמו לוקח תרופות שהופכות אותו ל"שקט" יותר והמבוגרים סביבו חושבים שנפתרה הבעייה, אך עד שנושא הראייה ו/או השמיעה לא יטופל, הבעייה לא נפתרה
- ילד נוסף סובל מהתעללות נפשית של חבריו בכיתה
- ילדים אחרים מרגישים לחצים נפשיים הנובעים מלחצי משפחה, הורים לא מסתדרים ביניהם, מחלה קשה אצל בן/בת משפחה, לחצים כלכליים ועוד
אם נימנע באופן זמני מהצורך של המערכת הרפואית לקטלג את בעיותיו של הילד תחת תווית זו או אחרת, אנחנו רוצים להבין את הדינמיקה של בעייתו, ההיסטוריה שלה, מרכיבי הבעייה, הגורמים הסביבתיים בהם חי הילד, משפחתו, חבריו, הלחצים הלא מודעים בהם הוא נתון ועוד ועוד.
אם לא נשכח שלכל ילד יש עולם ייחודי השונה בתכלית מעולמו של ילד אחר הסובל מאותה בעייה התנהגותית הנקראת הפרעת קשב וריכוז – ADD ו ADHD, הרי שברור שלשני הילדים נתונים פתרונות שונים לבעייה שעל פניה נראית זהה.
הבדיקות הקיימות לאיבחון הפרעת קשב וריכוז – ADD ו ADHD, לא בהכרח יכולות להגיע אל האיזורים השונים בנפשו של הילד המאובחן, וכאשר יש לחץ פוליטי על המטפל המאבחן לעזור למערכות הלחוצות מהתנהגותו של הילד, למצוא פתרונות, ומהר, יש נטייה לפספס פרטים קריטיים באבחנה ובטיפול הנכונים בהפרעות קשב וריכוז – ADD ו ADHD.
אני כותב מאמר זה מתוך דאגה לבריאותם הנפשית של אינספור ילדים המאובחנים תחת מטרייה של תווית אחת ללא פיתרון ממשי לבעיותיהם. אני עובד כפסיכולוג קליני של ילדים משנת 1985, מהימים שהפרעת קשב וריכוז – ADD ו ADHD לא היתה קיימת וילדים שהפגינו התנהגויות כאלו או אחרות בבית או בבית הספר, טופלו ספציפית בבעיות אלו.
בתחילת שנות ה 90, החלטתי לחקור לעומק את הקשר האפשרי בין מחלות פיזיות ובעיות נפשיות. אינטואיטיבית, ידעתי שיש קשר חד משמעי בין הגוף לנפש, וכשנוכחתי שעולם הריפוי מתחלק שרירותית לבעיות פיזיות בהן מטפלים הרופאים ולבעיות נפשיות בהן מטפלים הפסיכולוגים, קלטתי שהרבה מטופלים הסובלים מבעיות פיזיות ונפשיות ללא כל אבחנה רפואית, פשוט נופלים בין הכיסאות.
בשנת 1995 פיתחתי את שיטת טיפול אייפק (IPEC – Integrated Physical Emotional Clearing), ובמהלך למעלה מ 20 שנים עבדתי עם מאות מטופלים שסבלו מבעיות שונות, וחלק גבוה ממטופלי היו ילדים ומבוגרים שסבלו מהפרעת קשב וריכוז – ADD ו ADHD. למעלה מ 80% הצלחה שכנעו אותי לאורך יותר מ 20 שנות טיפול שאפשר לעזור בצורה רצינית לאלו הסובלים מהפרעות אלו.
טיפול אייפק נותן תמונה יסודית וברורה מה עובר על הילד הסובל ומהי ההתערבות הנכונה: טיפול אנרגטי, טיפול פסיכולוגי, טיפול משפחתי, ייעוץ להורים/מורים כשהם מהווים חלק גדול מהיווצרות הבעייה, תוספי מזון, טיפול תרופתי (היעילות של הטיפול התרופתי) ועוד.
כשתגלשו באתרי אייפק ישראל ו/או עמותת מטפלי אייפק, תוכלו למצוא חומר נוסף על השיטה או ליצור קשר עם מטפל אייפק מוסמך שיוכל לעזור לכם בטיפול בהפרעת קשב וריכוז – ADD ו ADHD.
בברכת בריאות שלמה ומלאה,