פיברומיאלגיה ואייפק / דורית פוקס
לפני כמה שנים הגיעה אלי בחורה צעירה ,
גוף נערי , פנים עדינות ויפות , עם גוף כואב .
גוף שכואב כבר שנים , 8 שנים !…
היא אובחנה בפיברומיאלגיה .
תסמונת כואבת ומבלבלת שכואבת בכל הגוף . בשרירים , בסיבי הגידים . מלווה בתחושת עייפות , הפרעות בשינה , אנרגיה נמוכה מאוד , אין כח לכלום , כאבי בטן , נפיחויות …כאב וסבל מתמשך שמוביל פעמים רבות לייאוש ודיכאון .
רופאים רבים מגדירים את התסמונת והכאב כ"כרוני" ,
והצירוף "כאב כרוני" הוא מייאש , כי כרוני זה לא זמני זה לתמיד.
והיא דקיקה וצעירה , איך היא מצליחה לשאת את הכאב והסבל הזה כבר 8 שנים ?
וככל שהטיפול התקדם התחדדה הקוטביות בין החוזק לחולשה .
בין הצורך להיות בשליטה לפחד לאבד שליטה ,
בין תחושת הקורבנות לרצון הפנימי החזק שהתעורר בגיל ההתבגרות ונשחק .
בין הנוקשות לרפיון .
מלחמת אור וחושך שמתקיימת בתוכה מראשית חייה .
בטיפול אייפק עלו מיד המחסומים הפיזיים והרגשיים לצד סיפור חיים כואב ומלא עוצמה .
אירועי עבר של כאב רגשי וחוסר תחושת בטחון שנצרבו בשרירים , ובמערכות שונות בגוף .
זה מתחיל כבר מזיכרון טרום עוברי , מההפריה . הריון לא מתוכנן .
הריון קשה פיזית לאמא לא צעירה , יש לה כבר שני ילדים גדולים ,
אין ממש כוחות נפש להחזיק את ההריון להתחיל הכל מחדש , הריון , לידה , תינוק .. , האמא מפחדת , מחזיקה את ההריון ברפיון , ההריון בסכנה .
זה לא מקרי שאלמנט האדמה כל כך חלש אצל הבחורה הנערית שהגב והרגליים שלה כל כך חלשים ואין לה כח להחזיק את עצמה יציבה .
במהלך הטיפול עולים אמונות מחלישות שנצרבו במערכת הגוף נפש : אם אהיה שקטה , טובה לא מורגשת יקבלו אותי .אם אעשה מה שרוצה אין לי קיום . אני לא אהובה . לא שייכת למשפחה . לממש את הרצון שלי זה מסוכן יידחו אותי . וכך למדה מגיל צעיר להתנתק מהרצון הפנימי , מרגשות , מהגוף , בניסיון להיות "ילדה טובה" .
אבל בעוברית , בילדה , באישה הנערית היה דחף חיים חזק שלמרות שהודחק לא וויתר .
ובטיפול לצד הכעס והמרירות שעלו עלתה גם האישיות עם הרצון הפנימי העז לחיות , לבטא את עצמה , את הכישרון המיוחד שלה (ויש לה אחד כזה) את הנשיות .
דרך התערבויות אייפק , הילינג ופרחי בך התחילו להשתחרר חסימות ואמונות עבר , אנרגיה התחילה לזרום לצד עליות ומורדות , נהיתה יותר מוכנות להרגיש , להתחבר לרצון הפנימי ולממש אותו .
ואז נפתחה גם היכולת לסלוח לעצמה על החולשה והכניעה . הגוף התחיל להתחזק בתהליך איטי , מערכות יחסים התחזקו לצד טלטלות ומשברים , לצד התמיכה שקיבלה בטיפול התרחבה יכולת ההכלה שלה וההכרה שהיא מוכנה ויכולה "להחזיק" את החיים שלה .
דרכנו נפרדו אחרי שנה של עבודה משותפת . הכאבים לא פסקו לגמרי .
עברו מאז שלוש שנים , האישה הנערית הפכה לאישה עצמאית , בעלת עסק . התחתנה והפכה לאמא .